אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פשר 1398/02

החלטה בתיק פשר 1398/02

תאריך פרסום : 12/07/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1398-02,25870-04
18/04/2005
בפני השופט:
אלשיך ורדה

- נגד -
התובע:
חגית הורוביץ
עו"ד שחר בן עמי ואח'
הנתבע:
1. בנק ישראל
2. בנק למסחר בע"מ (בפירוק)
3. רו"ח יהודה בר לב
4. עו"ד אורי ברגמן
5. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד אמיר בכר
עו"ד טובה פריש
החלטה

מונחת בפני בקשתה של גב' חגית הורוביץ, כי אורה למנהליו המיוחדים של הבנק למסחר ליתן המלצתם לבנק ישראל לשלם לה כספים מכח הערבות שניתנה ללקוחות הבנק למסחר. המנהלים המיוחדים וכונס הנכסים הרשמי מתנגדים לבקשה, וזאת בשל חשדות כנגד המשיבה, כי קיימים קשרים בינה לבין משפחת מקסימוב. ראשיתם של החשדות היה במכתב אנונימי שהתקבל בעניינה של המשיבה, דבר שהוביל לחקירה בעניינה. לטענת המשיבים, כשלה המשיבה מליתן אסמכתאות מספקות לאחת התנועות בחשבונה, ואי לכך לא הוסרו החשדות בעניינה. אי לכך, מוסיפים המשיבים וגורסים, לא ניתן להמליץ לבנק ישראל לשלם לה מכח הערבות, עד אשר תמוצה החקירה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

1.         אין חולק כי ערבות בנק ישראל, כטענת הכנ"ר, הינה "הליך חוץ פירוקי", אשר לא היה נשוא חוב שבדין. אי לכך, רשאי היה בנק ישראל לקבוע דרכים לתשלומה ולקבוע לה מגבלות וחריגים - צעדים בהם אכן נקט.

אלא מאי? על בנק ישראל, כמוהו ככל רשות מנהלית, להפעיל את סמכויותיו בתום-לב, בסבירות ובאופן אשר ישמור על שיוויון והגינות. מכח קל וחומר, חלים דינים אלו על המנהלים המיוחדים - וזאת הן מתוקף היותם במידה רבה שלוחיו לצורך בדיקת וסינון תביעות לקוחות הבנק למסחר, והן מכח היותם בעלי תפקיד מטעם בית המשפט, המחוייבים מעצם תפקידם לרמה מוגברת של תום לב, חובת אמון וחובת זהירות כלפי צדדי ג' הבאים במגע עם הליך חדלות הפרעון.

יוצא, כי אמנם אין חולק על זכותו של בנק ישראל לקבוע מגבלות וחריגים לערבות, ועל זכותם וחובתם של המנהלים המיוחדים לאכפם, אלא שמרגע שנקבעו אותם תנאים ומגבלות, יש להפעילם באורח שיוויוני וסביר, ותוך איזון חובותיהם של בעלי התפקיד כלפי הבנק עם זכויותיהם של לקוחות הבנק - צורך בו מודים אף המנהלים המיוחדים בפה מלא.

2.         בענייננו, הרי שאין ספק כי היה וימצאו המנהלים המיוחדים כי פלוני קשור למעשי המעילה שנעשו בבנק למסחר, הרי זכותם וחובתם שלא לאשר לו תשלום מן הערבות, וזאת מכח החריג המתאים בערבות עצמה. זאת ועוד; במידה ומתעוררים חשדות לגבי אחד הלקוחות, הרי שחובה על המנהלים המיוחדים לחקרם, גם אם משמעות הדבר הינה עיכוב הטיפול בעניינו של אותו לקוח.

3.         חרף דבריה של המבקשת, נכונה אני להניח כי הממצאים שהתגלו בחקירה, וכן העובדה כי לא עלה בידה להמציא אסמכתאות מתאימות לאחת מהעברות הכספים בעניינה, הצריכו חקירה מקיפה והצדיקו את העיכוב בטיפול בבקשתה.

אלא מאי? אין בכל האמור לעיל, בכדי לאפשר מצב בו תוחזק המבקשת במשך שנים, בתור "חשודה נצחית", אשר מחד גיסא, אין היא זכאית לקבלת כספים, ומאידך גיסא, אין ניתנת בעניינה החלטה סופית, המבהירה לאיזה מחריגי הערבות "נפלה", ומדוע; חובתם של המנהלים המיוחדים, בסופו של יום, להשלים את חקירתם ולהגיע למסקנה סופית - לכאן או לכאן, וזאת לפי טיב ממצאיהם ונוסח חריגי כתב הערבות. זאת, כאשר במצב זה היתה עומדת למבקשת זכות לתקוף את ההחלטה בהליך המתאים, היה ועומדת לה עילה מתאימה לכך.

4.         אין ספק, כי החקירות הנערכות במסגרת פירוקו של הבנק למסחר הן מקיפות, ארוכות וסבוכות, ואין לצפות מן המנהלים כי ישלימו אותן בתוך חודשים ספורים - זאת במיוחד, משעסקינן בחשבונות עסקיים המכילים סכומים גדולים ונעשו בהן תנועות והעברות רבות. אלא, שמאז החלו המגעים בין הצדדים, חלפו למעלה משנתיים וחצי, כאשר נראה כי עניינה של המבקש נופל, במידה רבה "בין הכסאות", ולא ברור בידי מי מופקד המשכה של החקירה, ומתי.

5.         בנסיבות אלו, דומה כי צודק ונכון יהיה לקצוב למנהלים המיוחדים תקופה של שישה חודשים נוספים למצות את חקירתם בעניין זכאותה או העדר זכאותה של המבקשת לפי ערבות בנק ישראל, וליתן את החלטתם הסופית ו המנומקת בעניין זה, לפי טיב החומר והראיות שבידיהם. לכשיעשו זאת, תוכל אף המבקשת לשקול את צעדיה, היה ותוצאת ההחלטה לא תהיה מקובלת עליה - וכך אני מחליטה.

            אם בתום ששת החודשים לא תושלם הבדיקה, ויהא בידיהם חומר כדי לשכנע את בית המשפט כי יש מקום להאריך התקופה, למותר לציין כי יוכלו להגיש בקשה בהתאם.

לאור התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום ג' בניסן, תשס"ה (12 באפריל 2005) בהעדר הצדדים.

אלשיך ורדה, שופטת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ