החלטה בתיק פש"ר 1519-08

עניין לנו במחלוקת שתחילתה בבקשה להוציא אישור מיסים עבור מכר חלק ממקרקעין במסגרת הליכי חדלות פרעון. אמנם, אין חולק כי המכר מן המנהל המיוחד לרוכש אושר כדין בבית המשפט, על כל המשתמע מכך.  רשות המיסים, לעומת זאת, סירבה להעניק אישור, וזאת הן בשל טענה לחוב אפשרי כלפי פקיד השומה, והן בשל חוזה ישן ממנו עולה לכאורה כי המקרקעין או חלקם נמכרו לצד ג'. מבירור שנערך, אגב הגשת כתבי הטענות, הסתבר כי אותו רוכש ישן לא עשה דבר בכדי לממש את ההסכם, ובסופו של דבר הלך לבית עולמו, כשנה טרם הגשת הבקשה הנוכחית. עם זאת, בתו מעלה טענות בשם העזבון ומתנגדת למבוקש.

עיינתי בטענות כל הצדדים, ומצאתי כי דין עמדת המנהל המיוחד להתקבל.

המכשול המרכזי, העומד לכאורה בדרכו של המנהל המיוחד, הינו אותו חוזה בן כ-12 שנים. אלא מאי? בעניננו, הנקודה המכרעת לאורך כל התקופה, היא היות החלק הרלוונטי במקרקעין נותר רשום על-שם החייב , ומעולם לא הועבר לרוכש. אם לא די בעובדה זו, המעידה לכשעצמה כי לרוכש אין אלא זכות אובליגטורית, הרי שאף החוזה עצמו התנה את השלמת המכר בטיפול במספר עניינים והתקיימות מספר תנאים, אשר אין חולק כי לא טופלו ולא התקיימו .

יוצא, כי כך או אחרת, עניין לנו בחוזה שלא קוים, ואשר לכאורה עשויה לעלות טענה כי על חלקים ממנו (אותם חלקים המקנים זכות תביעה כספית) כבר חלה התיישנות. הרוכש לא קנה לעצמו, מעולם, יותר מזכות אובליגטורית אשר הוזנחה על-ידו, ומעולם לא זכתה למימד קנייני או מעין קנייני בדמות הערת אזהרה.

די באמור לעיל, בכדי להבהיר כי ליורשת של הרוכש המנוח עומדת, לכל היותר, זכות להגיש תביעת חוב בגין אותו חיוב אובליגטורי שלא קוים; ואף אם, בהתחשב במצב העניינים ומותו של המנוח, קמה לה זכות לבקש הארכת מועד להגשת תביעת חוב, הרי אין בכך כמובן בכדי לחסוך ממנה התמודדות עם טענות לגופה של תביעת החוב.

מעבר לאמור לעיל, הרי בכל הנוגע לחיוב המאוחר הנטען לטובת פקיד השומה, אין חולק כי רשויות המס היו מודעות זה מכבר להליכי חדלות הפרעון, ואף התדיינו עם המנהל המיוחד לעניין חיובים נטענים אחרים הנוגעים להליכים ולחלוקת הקופה. אי לכך, הרי לאחר שחלף אליבא דכולי עלמא המועד להגשת תביעות חוב, הרי אין רשויות המס יכולות "להזכר" בחיובים נוספים, ואין הן יכולות לתבוע אותם, אגב התעלמות ממצוות סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל. משכך, חל מצב דומה לזה שנידון בהלכת קהילת ציון אמריקאית, ואין רשות המיסים יכולה להפעיל אמצעי לחץ לתשלום חוב אשר אף אם הוא קיים, איחרה את זכותה לגבותו.

יוצא, כי בכפוף להערותי אלו, דין הבקשה להתקבל.
מעבר לדרוש אעיר; תוצאה זו עולה בקנה אחד עם הצורך לדאוג לוודאות ויציבות, בכל הנוגע לעריכת עסקאות מול בעלי תפקיד בחדלות פרעון. אין צורך להכביר מילים על הנזק הרב שעשוי להיגרם, אם יווצר דין שיהפוך עסקה עם מפרק או מנהל מיוחד שאושרה כדין ל"נקודת פתיחה בלבד" לבירורים ולתביעות שונות, אשר כתוצאה מהן יתעכב ביצועם של חוזי מכר כאלו במשך תקופות ארוכות. מצב דברים זה, יקשה על בעלי התפקיד וישתקף עד מהרה במחירים אשר רוכשים פוטנציאליים יהיו מוכנים להציע. יוצא, כי בכפוף למגבלות הדין, ראוי לאמץ מדיניות אשר תקנה למכר כזה, כמו גם לגיבויו לפי סעיף 34 לחוק המכר, משקל רב ככל האפשר.

אי לכך, הבקשה מתקבלת.
בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום להוסיף לנזקי המשיבה-היורשת; אי לכך, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום,  כא' שבט תשע"ב, 14 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.