החלטה בתיק פר"ק 1279-05

מונחת בפני מחלוקת אשר התעוררה בין מפרק חברת מונלייט אלחוט בע"מ לבין מר עירא דביר, אחד מבעלי המניות החברה, וזאת בעניין פרשנות החלטה קודמת שעסקה במימון עריכת חקירות; חקירות, אשר אין חולק כי נערכו בין היתר נוכח בקשתו של מר דביר עצמו .

בנסיבות המקרה, פתרון המחלוקת נעוץ בסעיף 49 לבקשה שהגיש מר דביר בזמנו, ואשר קבלתה בידי בית המשפט היא-היא שאפשרה את פתיחת החקירה:

" כדי להקל על החקירה מוכן המבקש 1 (מר עירא דביר - ו.א) להעמיד מימון לביצועה וכן לממן תביעות אם תוגשנה בעקבות החקירה. המימון הראשוני יובטח בערבות בנקאית על-סך של 150,000 ש"ח. המימון מוצע תוך הסתמכות על כך שאם תוצאות החקירה ו/או פעולות שיעשו בעקבותיה יכניסו כספים לקופת הפירוק, יהיה המבקש 1 זכאי להחזר המימון מתוך כספים ראשונים כאלה שיכנסו לקופת הפירוק, ובית המשפט הנכבד מתבקש להורות על כך".

במלוא הכבוד הראוי, הרי שהדברים הללו מדברים בעד עצמם. התנאי היחיד להעמדת המימון הינו, כי במידה ותביעות שיוגשו בעקבות החקירה יכניסו כספים לקופת הפירוק, יהא מר דביר זכאי להחזר המימון בתור הוצאות פירוק ראשונות; הא ותו-לא.
יוצא, ולא מצאתי כל בסיס לאותה "הנחת יסוד" מסוייגת ומאוחרת שמנסה מר דביר לטעון לה כעת, כי יש מקום לממש את ההבטחה למימון אך ורק מקום בו היה נמצא כי החקירה לא העלתה ממצאים המצדיקים תביעות, או לחלופין במידה והיא תומחה לידיו. במלוא הכבוד הראוי, הדברים נשוא בקשה 49 פשוטים וברורים, ועניינם אינו יכול להיות שנוי במחלוקת - הבטחה חד-משמעית כי מר דביר, ולא קופת הפירוק, הוא שישא בעלות בסך 150,000 ש"ח, הדרושה עבור עריכת החקירה.

במלוא הכבוד הראוי, אין כל מקום להכניס לאותו טקסט משפטי פשוט וברור פרשנויות מאוחרות וסבוכות, שנראות ככאלו המייצגות לכל היותר הרהורי לב של מר דביר, שלא בא זכרם בהסכמת הצדדים. האמור בבקשה 49 אינו מותנה בכך כי תוגש תביעה (סיכון אשר, לכל הדעות, נלקח ביודעין על-ידי מר דביר), ובוודאי שלא בכמות המזומנים המצויה בקופת הפירוק. התנאי היחיד המצוי בו עוסק בזכות להחזר במידה והתביעות העתידיות יניבו סכומים לקופת הפירוק; הא ותו-לא.

להסרת ספק אעיר: אך מובן, כי אין בדברי אלו כל עמדה לגבי אופן או כדאיות התביעה, ובוודאי שאין התוצאה פוטרת את המפרק, ואת כל הצדדים הרלוונטיים, מלפעול גם בעתיד באורח יעיל וכנה לשם קידום המהלכים דנן, ככל שהם הולמים את הדין ונראים ככדאיים כלכליים. אולם את המימון שהובטח לחקירה, יש להעמיד - ובוודאי שאין מקום להוסיף לו תנאים מאוחרים, הנראים כל-כולם כנסיון לשיפור עמדות של מר דביר כלפי קופת הפירוק.

אי לכך, דין בקשת המפרק להתקבל, במלואה.

בנסיבות המקרה, ישא מר דביר בהוצאות המפרק ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח, אשר ישאו ריבית והצמדה כדין, מהיום ועד ליום התשלום בפועל. להסרת ספק יוער, כי סך ההוצאות דנן אינו כלול במימון בסך 150,000 ש"ח נשוא הבקשה, אלא ישולם בנוסף לו.

ניתנה היום,  כ"ו שבט תשע"ב, 19 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: