אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עתמ 1074/05

החלטה בתיק עתמ 1074/05

תאריך פרסום : 23/10/2007 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת
1074-05
19/07/2005
בפני השופט:
סגן הנשיא נסים ממן

- נגד -
התובע:
הושעיה - ישוב קהילתי כפרי של אגוד המושבים של הפועל המזרחי אגודה שיתופית בע"מ
עו"ד רוגין ושטראוס
הנתבע:
1. מדינת ישראל - משרד הביטחון
2. הוועדה למתקנים ביטחוניים שליד הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז הצפון
3. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הצפון

עו"ד קורן
החלטה

כללי


            1.   זו הפעם השניה שהמחלוקת בין המבקש לבין המשיב מס' 1 [להלן - משרד הביטחון], בנוגע להקמת מחנה צבאי ליד הישוב מצפה הושעיה, מובאת להכרעתו של בית המשפט. בהליך הקודם [עת"מ 1164/04] דחה בית משפט זה ביום 8.2.05 עתירה למתן פסק דין הקובע כי בניית המחנה הצבאי בידי משרד הביטחון היא בלתי חוקית. הגעתי בשעתי למסקנה כי כשמדובר בהקמת מתקן בטחוני כמובנו בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 [להלן - חוק התכנון והבניה], פטורים משרד הביטחון והועדה למתקנים בטחוניים שליד הועדה המחוזית [המשיבה מס' 2, להלן - הולמ"ב] מהוראות חוק התכנון והבניה הנוגעות לשימוש חורג, להקלה, לסטיה ניכרת או לחובת הפרסום של ההליכים הללו. כנגד פסק הדין הוגשו ערעורים, הן בידי המבקש והן בידי המשיבים, והם תלויים ועומדים בפני בית המשפט העליון.


2.   ביום 5.5.05 הגיש המבקש את העתירה הנוכחית ועניינה הפעם מתן פסק דין המצהיר כי בניית המחנה נעשית שלא על פי היתרי בניה בני תוקף וכי ההיתרים שניתנו בשעתם פקעו ולא ניתנו במקומם היתרים אחרים. בד בבד עם העתירה הוגשה הבקשה הנוכחית למתן צו ביניים שיאסור על משרד הביטחון להמשיך בביצוע עבודות עפר או ביצוע עבודות כלשהן להקמת הבסיס הצבאי, עד למתן הכרעה בעתירה העיקרית. החלטה זו נוגעת לבקשה לצו ביניים.

שמעתי בהרחבה את טענות ב"כ הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לי. הבקשה נשמעה למעשה בשני שלבים: בראשון טענו הצדדים על יסוד הבקשה והתצהיר הנגדי שהוגש מטעם המשיבים. אחר כך, נקבעה ישיבה נוספת בה נתבקשו המשיבים להגיש תצהיר בידי מר אלכס שפול, יו"ר הולמ"ב, בנקודות שנקבעו מראש בידי בית המשפט. מר שפול הגיש תצהיר והוא נחקר עליו בישיבה השניה ולאחריה הוגשו סיכומי הצדדים.


3.  כהערה מקדימה אומר כי חלק מטענות המבקש מכוונות, למעשה, לקבלת פסק דין המבטל את פסק הדין בעתירה הקודמת. וכל כך למה? מאחר שאליבא דמבקש, לאחר מתן פסק הדין ובמיוחד תוך כדי שמיעתה של הבקשה הזו, נודעו לו עובדות חדשות המלמדות כי המידע בנקודות מסוימות שנמסר לבית המשפט בעתירה הקודמת הוא, במקרה הטוב, מטעה. אם יזקק בית המשפט מחדש לאותם נושאים לאור העובדות החדשות סביר להניח, לדידם של באי כוח המבקש כי בית המשפט ישתכנע שמן הראוי לבטל את החלטתו הקודמת ולקבל את העתירה הנוכחית. טענה זו לא נכללה בעתירה שבפניי, וגם לא בבקשה לצו ביניים. היא נכללה בבקשה שהגיש  המבקש לתיקון העתירה, בקשה שטרם נדונה. בצדק טען ב"כ המשיבים כי לא יכול להיערך לה ומן הראוי לאפשר לו להגיש תשובה מפורטת בלווית מסמכים. בכל זאת ועל קצה המזלג, טען כי יש לו הסבר למה שנראה לב"כ המבקש הטעיית בית המשפט. מאחר ואין חולק כי המשיבים רשאים להיערך למתן תגובה והסבר נאותים, לא אתייחס לטענה זו ולא אכריע על פיה את גורל הבקשה. להפיס את דעתם של באי כוח המבקש אומר כי אילו סברתי שיש מקום ליתן צו ביניים הייתי עושה כן גם על סמך הטענה הנזכרת, חרף היותה בשלב זה בגדר הרחבת חזית. אך היא, כשלעצמה, לא די בה להניע את בית המשפט ליתן צו ביניים כמבוקש.


פקיעת ההיתרים


4.   ומכאן לגוף הבקשה. הבריח התיכון עליו נסמכות העתירה והבקשה היא הטענה הבאה: הולמ"ב, אשר הוקמה ופועלת מכוח פרק ו' לחוק התכנון והבניה, הוציאה ביחס למחנה נשוא העתירה כמה וכמה היתרים או "הרחבות" כפי שיפורט בהמשך. חלק מההיתרים נחשף בעת הדיון בעתירה הקודמת והם: היתר מיום 10.3.96 ועוד היתר, הקרוי "הרחבה", מיום 17.2.98. במהלך בירור הבקשה הזו הוברר כי ניתנו על ידי הולמ"ב יותר משני היתרים או "הרחבות".  למעשה, כל ההיתרים הוגשו לעיון בית המשפט ולעיון ב"כ המבקש. מה שעוד התגלה במהלך בירור הבקשה הזו הוא שההיתר מיום 10.3.96 הוא ההיתר הבסיסי לעצם הקמת המחנה, ואילו יתר "ההיתרים" אינם אלא "הרחבות" שלו. על טיבן של ההרחבות אעמוד בהמשך.

5.   על פי תקנות התכנון והבניה [הוראות מיוחדות בדבר היתר במתקן בטחוני], תשכ"ז - 1966 [להלן - התקנות המיוחדות], תוקפו של היתר הניתן על ידי הולמ"ב הוא לחמש שנים מיום נתינתו, זולת אם קבעה הולמ"ב תקופה ארוכה יותר. על פניהם ניתנו ההיתר הבסיסי [וגם  הרחבותיו] מבלי שהועדה השתמשה בסמכותה לקבוע תקופה ארוכה יותר, ואפילו המקום המיועד לרישום תום תוקפו של ההיתר נמחק בכמה קווים. משמע, תקופת תוקפו של ההיתר הבסיסי תסתיים בתום חמש שנים מיום נתינתם. על פי מועד נתינתו פג ההיתר הבסיסי ביום 9.3.2001.  היתר ההרחבה מס' 1 פג ביום 8.3.02 [חמש שנים מיום נתינתו] והיתר ההרחבה מס' 3 פג ביום 16.2.03 שהוא גם כן חמש שנים מיום שהוצא. 


6.  אין חולק כי עבודות העפר להקמת המחנה החלו במחצית שנת 2003, משמע לאחר שהסתיימה תקופת ההיתר הבסיסי ושני היתרי ההרחבה שלאחריו החלים יחד עם שטח של כ - 320 דונם שהם רוב שטחו של המחנה. המבקש טוען כי לאור זאת לא היה משרד הבטחון רשאי להתחיל בביצוע עבודות העפר או כל עבודה אחרת ומה שבוצע לאחר ה - 16.2.03 נעשה ללא היתר כדין. מסתבר, כי לא זו בלבד שעבודות העפר החלו ואף נמשכו, פרסם משרד הבטחון מכרז בהיקף של 26 מיליון ש"ח לביצוע המשך עבודות הבניה. כפי שנמסר בדיון בבקשה זו מפי עו"ד קורן, ב"כ המשיבים, המכרז לביצוע העבודות הללו עוכב בשעתו בשל אי אישור תקציב המדינה ויצא לדרך בתחילת חודש מאי 2005 והוא נמצא בעיצומו של ביצוע. המבקש טוען כי כל העבודות הללו התבצעו ועודן מתבצעות בלא היתר, או לכל הפחות על פי היתר שפקע. לא יכולה להיות, לדעת המבקש, שום סיבה שתמנע מבית המשפט ליתן צו ביניים האוסר על המשך העבודות, שהרי פשיטא שבאין היתר אפילו משרד הביטחון אינו רשאי לבצע עבודה או בניה הטעונות היתר.


7.  זוהי, כאמור, הטענה העיקרית של המבקש ויש לה כמה היבטי משנה:


א. הולמ"ב אינה רשאית להאריך תוקפו של היתר שנתנה. תקנה 4[ב] לתקנות המיוחדות קובעת כי ניתן להאריך תוקפו של היתר במתקן בטחוני רק אם הוחל בהקמתו ולא הושלמה הקמתו, הכל תוך תקופת תוקפו של ההיתר. במקרה שבפנינו עבודות העפר החלו לאחר פקיעת היתר הבסיסי ושני היתרי ההרחבה שלאחריו;


ב. אפילו תאמר כי הולמ"ב רשאית להאריך את תוקף ההיתר לתקופה נוספת, עליה לעשות כן על דרך של מתן היתר חדש ולשם כך להכבד ולהידרש לכל השיקולים שיש לקחתם בחשבון כאילו עומדת על הפרק בקשה חדשה להיתר במתקן בטחוני. למשל: לבדוק את נחיצות הקמתו של המחנה באתר הזה דווקא; לבחון התאמתם של אתרים אחרים; לבחון את תוכניות הביוב; לבדוק אם תוכניות התחבורה שנקבעו בעבר טעונות רענון, שינוי או שיפור נוכח הזמן שעבר ועוד כהנה וכהנה שיקולים שרשות מנהלית בכלל וגוף תכנוני בפרט, חייבים לבדוק בבואם להפעיל את סמכותם על פי דין.


טענה בבדר פגם בדרך מינויו ופעולתו של נציג שר הבטחון בולמ"ב


8.  לפני שאדון בטענה המרכזית ובהיבטי המשנה שלה, אתייחס לטענה בדבר פגם שנפל בדרך נתינת ההיתרים. המבקש טוען כי היתר ההרחבה משנת 1998 נחתם, בין היתר, בידי סרן דוד קלנר, בתוקף תפקידו לכאורה כנציג שר הבטחון בולמ"ב, אך לאמיתו של דבר אין הוא נציג השר.  וזהו דרך הילוכה של הטענה: על פי סעיף 7 לחוק התכנון והבניה ממנה שר הביטחון אדם שיהיה נציגו בועדה המחוזית לתכנון ובניה [להלן - הועדה המחוזית]. סעיף 160 לחוק התכנון והבניה קובע כי נציג שר הביטחון בועדה המחוזית יהיה אחד החברים בולמ"ב. שר הביטחון מינה בשעתו את ראש ענף תשתית ופריסה בצה"ל [תו"פ] כנציגו בועדה המחוזית ובד בבד מינה לו ממלאי מקום קבועים. בהיתר מיום 17.2.98 נרשם כי השתתף בישיבת הולמ"ב וגם חתם על ההיתר סרן דוד קלנר, שאינו ראש ענף תו"פ אלא אחד מממלאי מקומו שקבע בשעתו שר הבטחון. המבקש טוען כי לא ניתן למנות מראש  ממלא מקום לנציג שר הביטחון בועדה המחוזית או בולמ"ב, שכן האפשרות למנות ממלא מקום נתונה רק למי שאיננו נציגו של שר [סעיף 9[ג] לחוק]. כיוון שכך נמצא ההיתר לקוי מחמת כך שהרכב הועדה היה חסר או פגום, לא רק במקרה זה או אחר אלא באופן שיטתי.


9.  טענה זו היתה יכולה וצריכה להתעורר בהליך הקודם, כיוון שההיתר משנת 1998 עמד לנגד עיני הצדדים ובית המשפט, בשעתו. יחד עם זאת,  בשים לב לדרך המקוטעת והלא סדירה שבה מסמכים ומידע נמסרו לב"כ המבקש מוכן אני לדון בטענה זו כאן ועכשיו. עו"ד קורן ב"כ המשיבים סבור כי הדברים פשוטים יותר מכפי שהם נראים. אומר כבר בשלב זה כי עמדתו של עו"ד קורן בנקודה זו מקובלת עליי.


סעיף 48א לחוק  התכנון והבניה קובע כי מי שממנה חבר במוסד תכנון רשאי למנות לו, באותה דרך, ממלא מקום אחד או יותר. מכוח סמכות זו מינה שר הביטחון את נציגו ואת ממלא מקומו של הנציג. ההוראה בסעיף 9[ג] לחוק התכנון והבניה לפיה ניתן למנות  ממלא מקום רק אם הנציג הקבוע נעדר או נטול יכולת למלא את תפקידו ישימה רק גבי חבר ועדה מחוזית   שאינונציג שר. אין זה המקרה שבפנינו:  נציג שר הביטחון בועדה המחוזית ממונה על ידי השר והלה יכול למנות לו מראש ממלא מקום.  לכן אין למצוא פגם בדרך מינויו ופעולתו של נציג שר הבטחון בולמ"ב.


אי גילוי נאות מצד המשיבים


10.  פגם אחר שמוצא המבקש בהחלטות הולמ"ב נוגע לאי חשיפתם של כל ההיתרים שנתנו על ידי הולמ"ב בנוגע למחנה. ייאמר כי טענה זו הפכה להיות הטענה המרכזית בטיעוני המבקש. עלי לומר כי אני שותף לחלק מהביקורת שמשמיע המבקש כנגד החלטות הולמ"ב, התנהלותה ואופן הצגת עמדתה בבית המשפט בשתי העתירות - הנוכחית וקודמתה. יחד עם זאת, איני שותף למסקנות העולות מסיכומי ב"כ המבקש ובעיקר איני שותף לחשדות, כמעט האשמות, שמייחס המבקש למשיבים. נטען כי המשיבים הציגו לבית המשפט באופן חלקי בלבד את מסמכי הולמ"ב בהליך הקודם. עלי לומר כי יש לנהוג זהירות בטענת המבקש. מר שפול לא הגיש בהליך הקודם תצהיר אלא הוזמן בפני בית המשפט להשמיע את דברו. הוא לא נחקר ממש בבית המשפט, אם כי מסר פרטים בעל פה. הוא התבקש להביא עימו את תיקי הולמ"ב אך הוא לא נדרש באופן מפורש להציג את כל החומר שברשותו. הוא הגיש לבית המשפט את ההיתר הבסיסי ואת היתר ההרחבה אך לא אמר כי אין ברשותו היתרי הרחבה נוספים. יש לזכור גם כי חובת הסודיות אוסרת עליו לגלות מסמכים בלי דרישה מפורשת. בהליך זה, ייאמר, הועמד כל החומר שבתיקי הולמ"ב בנוגע למחנה לעיונם של באי כוח המבקש.


נטען גם כי המשיבים הסתירו מבית המשפט בהליך הקודם את העובדה שהאזור שמדובר בו אינו יער אלא אזור טרשי  המיועד  להיות יער, ועל כן אין בהקמת המחנה הצבאי בו משום פגיעה בערכי טבע.  אני נוטה לדעה שהטיעון בעניין זה מפי המשיבים ובא כוחם בהליך הקודם לא היה מדוייק, שכן גם בית המשפט התרשם כי אין מדובר ביער קיים אלא באזור העתיד להיות מיוער. יחד עם זאת, איני סבור כי יש בכך כדי להטות את הכף לטובת המבקש משני נימוקים אלה:


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ