החלטה בתיק עת"מ 38678-12-12

בפני בקשה למתן צו ארעי במעמד צד אחד למניעת הרחקת המבקשת, עובדת זרה מסרי לנקה, עד לבירור עתירתה.

על פי הנטען בבקשה תואמה למבקשת טיסה ליום 21.12.12 ומשכך קם הצורך הדחוף במתן החלטה על עיכוב הרחקתה.

העובדות העולות מהבקשה ומהצרופות לה הן כדלקמן:

המבקשת נכנסה לישראל ביום 4.8.05 באשרת עבודה מסוג ב/1 לענף הסיעוד.

מעסיקה האחרון נפטר ביום 3.8.10 וכפי הנראה מאותו מועד היא שוהה בארץ שלא כדין.

בקשה שהגישה  לקבלת מקלט  - נדחתה.

בקשה שהגישה לקבלת מעמד כבת זוג של אזרח ישראלי  - נדחתה אף היא והיא נדרשה לצאת מישראל עד יום 21.8.12.

המבקשת נעצרה ביום 11.11.12 ומאז היא שוהה במשמורת.

לטענת המבקשת בשנת 2011 פנתה לנציג חברת כח אדם ושילמה לו סך של 13,000$ תמורת הבטחתו להביא לארץ שני נתינים מסרי לנקה, בני משפחה של המבקשת. לטענת המבקשת מדובר במעשה הונאה.

לטענת המבקשת היא הגישה תלונה ליחידה הכלכלית לפשיעה על מנת שיחקרו בענין  ובינתיים מבקשת  לא להרחיקה כדי לאפשר מיצוי החקירה הפלילית ועל מנת שלא לסכל את האפשרות להגיש תביעה אזרחית בעתיד. 

מעיון בנספחים שצורפו לבקשה עולה כי בשימוע שנערך לעותרת למחרת מעצרה ביום 12.11.12  לא הזכירה כלל את מעשה ההונאה הנטען. רק ביום 13.12.12, בחלוף כחודש ימים מיום מעצרה שלחה באת כוחה מכתב ליחידה הכללית וביקשה לפתוח בחקירה.

 בקשת ב"כ המבקשת לשחרר ממשמורת שהוגשה לבית הדין לביקורת משמורת ביום 13.12.12, בעקבות הבקשה לפתוח בחקירה, נדחתה אף היא.

העתירה הוגשה רק ביום 19.12.12.

דין הבקשה להידחות.

על פי האמור בבקשה המבקשת נעצרה עוד ביום 11.12.12 ולא העלתה בשימוע כל טענה בדבר הונאה כספית לה היא טוענת עתה.

יתרה מכך המבקשת המתינה חודש תמים עד שנשלחה הבקשה לפתוח בחקירה ושבוע נוסף עד שהגישה את עתירה לאחר שכבר תואמה טיסה להרחתה מהארץ.

בנסיבות אלה, נראה על פניו כי מועד הגשת העתירה נועד אך ורק כדי ליצור לחץ על בית המשפט שימנע את הרחקתה מהארץ מבלי יכולת לברר את העובדות המוצגות על ידי המבקשת.

התנהלות כזו לא תזכה לעידוד וגיבוי מבית המשפט.

הבקשה לצו מניעה ארעי נדחית.