1. ביום 16.1.12 התקבלה בקשת ב"כ העותרים להבהיר את האמור לעניין ההוצאות במסגרת פסק הדין מיום 1.12.11, שבו נקבע בסעיף 7: "
לפיכך, יישאו המשיבים 1 -2 יחד והמשיבה 3, בנפרד, בהוצאות העותרים בסך 3,000 ש"ח".
2. בקשה זו הוגשה בהסכמת ב"כ המשיבים 1-2, מכוח סעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט. המחלוקת בין הצדדים לעניין פרשנות הקביעה הייתה, האם הכוונה היא שהמשיבים 1-2 יחד והמשיבה 3, בנפרד, יישאו כל אחד בהוצאות בסך 3,000 ש"ח, או שהכוונה הייתה, שהסכום המצרפי שישולם לעותרים יהיה 3,000 ש"ח.
3. בהחלטה מיום 18.1.12 ציינתי, כי הכוונה הייתה שהמשיבים 1-2 יחד יישאו בהוצאות העותרים בסך 3,000 ש"ח והמשיבה 3, בנפרד, תישא בהוצאות בסך 3,000 ש"ח.
4. בבקשה מיום 18.1.12 שהגישה המשיבה 3, היא עתרה לביטול ההחלטה, שניתנה ללא הסכמתה. לעמדתה, מתן החלטה כאמור, לפי סעיף 81(ב), איננו אפשרי מבלי שהתקבלה לכך הסכמת כל בעלי הדין הנוגעים להליך. עוד לטענתה, אין אפשרות לתקן את ההחלטה מכוח סעיף 81(א), הן משום שהוגשה בחלוף פרק הזמן האפשרי לכך, והן משום שלא הייתה כל אי בהירות בנוסח פסק הדין, שמשמעותו האפשרית היחידה לטענתה היא, שהסכום הכולל שישולמו המשיבות 1-2 יחד והמשיבה 3 בנפרד, לעותרים הינו 3,000 ש"ח.
5. ב"כ העותרים, בתגובה מיום 24.1.12 לבקשה לביטול ההחלטה, טען, כי בית המשפט לא הוטעה על ידו וכי ברור מן הבקשה המקורית שהיא הוגשה בהסכמת ב"כ המשיבים 1-2, תוך שדבר הבקשה הובא לפני כן לידיעת ב"כ המשיבה 3. לדבריו, סעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט, איננו מחייב שהבקשה תוגש בהסכמת כל בעלי הדין ולפי לשון הסעיף, די בהסכמת חלק מבעלי הדין. באשר לשימוש בסעיף 81(א), טוען ב"כ העותרים, כי הוא מאפשר שימוש בו לצורך הבהרה מן הסוג המבוקש על ידי בית המשפט, גם מיוזמתו הוא, ומאחר שהבקשה הוגשה בחלוף המועד המרבי למתן החלטה- 21 יום ממועד פסק הדין - הוא ביקש לראות בבקשתו בקשה להארכת מועד שתאפשר לבית המשפט להגדיר את החלטתו כהחלטה לפי סעיף 81(א).
6. ב"כ המשיבה 3, בתגובה לתגובה, טוען, כי בקשה לפי סעיף 81(ב) אפשרית רק בהסכמת כל בעלי הדין, משום שתוצאה אחרת עלולה להביא לעיוות דין. עוד הוא טוען, כי נוסח הבקשה הומצא למשיבה 3, רק ביום 16.2.12 בשעות הלילה, באמצעות הדואר האלקטרוני וניתן היה לראותה רק ביום 17.2.12 בבוקר והבקשה עצמה הוגשה ביום 16.2.12, כך שלא היה בידי המשיבה 3 פרק זמן מספיק לתגובה. ב"כ המשיבה 3 הוסיף וטען, כי מאחר שבנוסח המקורי של פסק הדין לא נאמר, כי
כל אחד מהמשיבים יישא בהוצאות בסך 3,000 ש"ח, ברור מנוסח פסק הדין, שהכוונה היא שסכום ההוצאות הכולל יעמוד על 3,000 ש"ח. בסיפא לתגובה, חזרה המשיבה 3 על בקשתה לבטל את ההחלטה מיום 18.1.12 ולחלופין לסייגה, כך שלא תחול עליה.
7. המשיבים 1-2 בתגובתם מיום 7.2.12, אישרו, כי על אף שדעתם לעניין פרשנות פיסקה 7 לפסק הדין, היא כעמדת המשיבה 3, הם הסכימו להגשת הבקשה מכוח סעיף 81(ב) ולפיכך, יסכימו לפעול בהתאם להחלטת ההבהרה של בית המשפט, ככל שיורה על כך.
8. בנסיבות העניין נראית לי צודקת עמדת ב"כ המשיבה 3, כי ראוי היה שהעותרים ימתינו לקבלת תגובתה טרם הגשת הבקשה. בנוסף, מבלי לפסוק מסמרות בסוגיית פרשנותו של סעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט, נראה לי, כי אומנם לא ניתן להבהיר פסק דין על פי בקשה מוסכמת של חלק מבעלי הדין באופן שיפגע בבעל דין שאיננו שותף לבקשה. אולם, ככל שהתיקון איננו פוגע בבעל דין שאינו שותף לבקשה, התיקון הוא אפשרי.
9. בנוסף, מקובל עלי, כי במקרה דנן, לא היה מקום לתיקון פסק הדין לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, זאת מאחר שאין המדובר ב"טעות", כהגדרתה בסיפא של הסעיף (טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת פולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצ"ב). מעבר לכך, בנסיבות העניין חלפה תקופת 21 הימים מיום מתן פסק הדין, שבמסגרתה רשאי בית המשפט להחליט על תיקון מסוג זה.
10. יחד עם זאת, לאור הסכמת המשיבים 1-2, כי ההבהרה, ככל שהיא נוגעת אליהם תחייב אותם, אני מבהיר, כי משיבים אלה יישאו בהוצאות העותרים בסך 3,000 ש"ח. בכל הנוגע למשיבה 3, הרי שמאחר שבקשת ההבהרה הוגשה ללא הסכמתה, היא לא תחול עליה.
11. בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.
12
. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ב, 15 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.