החלטה בתיק עת"א 30786-12-11

העותר מרצה 9 שנות מאסר בגין עבירות אלימות, לרבות עבירות אלימות כלפי קטין, ועבירות כלפי המשפט, והוא עותר להשתלב באגף השיקום ולקיים שיחות פרטניות עם עו"ס שכן הוא יוצא לחופשות בנות 72-96 שעות כסדרן, העבירות בוצעו לפני 12-15 שנים, ובמהלך משפטו שיתף פעולה עם רשויות הרווחה והעו"סיות.

כמו כן טוען העותר כי הוא עבר תהליך טיפולי בכלא אשל ואין הצדקה לדרוש ממנו להשתתף בהליך טיפולי נוסף כתנאי למעבר לאגף שיקום.

באשר להצעת המשיב שישתלב בהליך טיפולי בכלא רימונים, מוכן העותר להשתלב בתהליך כזה אך נאמר לו כי אינו מתאים לכך.

המשיב מתנגד להעברת העותר לאגף שיקום וסומך התנגדותו על מכתבה של ראש תחום עו"ס בכלא איילון ועל חוות דעת ועדת אלמ"ב מיום 4.12.11 לפיה יש צורך לשלב את העותר בטיפול אינטנסיבי וממוקד בתחום האלמ"ב, ועד אז היא לא ממליצה על העברת העותר לבית השיקום.

עיון בחוות דעת ועדת אלמ"ב מעלה כי יש בסיס להתנגדותה לשלב את העותר באגף השיקום, שהוא השלב העליון והמתקדם ביותר בתהליכי שיקום של אסיר, שכן גורמי הטיפול בכלא התרשמו שמדובר בעותר בעל דפוסי התנהגות אלימים, שמוסר מידע לא עקבי וסלקטיבי, התנהגותו מניפולטיבית ויוצר תחושה של חוסר אמינות. הוא מקובע מאוד בעמדותיו ומציג תדמית חיובית ועמדה קורבנית.

יש באמור לעיל כדי להצדיק את החלטת ועדת אלמ"ב, אשר התייחסה גם לעמדה שמביע העותר בכל הקשור לעבירות בהן הורשע, שלא לשלב את העותר באגף השיקום לעת הזו כל עוד לא עבר תהליך טיפולי נוסף כפי שהוצע לו על ידי שב"ס.

במהלך הדיון בפני הביע העותר נכונות להשתלב בהליך טיפולי בכלא רימונים ועו"ס הכלא שבו נמצא העותר מתבקשת לשקול שילובו של העותר באותו תהליך, לאחר שיימצא מתאים לכך.

בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום, 1 פברואר 2012, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.