החלטה בתיק עת"א 23504-05-13

זוהי עתירה שעניינה יציאת העותר לחופשות.

מדובר בעתירה שניה אשר קודמתה שהוגשה בחודש נובמבר 2012 נדחתה על ידי בימ"ש זה (כב' השופטת רג'יניאנו) ביום 12/2/13.

העותר מרצה תקופת מאסר של 48 חודשים בגין הרשעתו בעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזוייף. את מאסרו החל בתאריך 10/11/11 ותום המאסר המלא צפוי ל- 30/10/13.

סירוב הרשות להוצאת העותר לחופשה נסמך על מידע מודיעיני שהוגש לעיוני.

בין היתר, המידע מבסס את טענת הרשות בדבר חשש ממשי לפגיעה בעותר ולטעמי יש במידע גם חשש להימלטות.

בהחלטה מיום 12/2/12 נקבע כי אין יסוד של ממש לחשש לפגיעה וההימלטות וכי המידע החסוי, עדכני ומוצלב ביחס להתנהגות העותר עובר להגשת העתירה הוא העילה לדחיית העתירה.

סבורני כי אותו מידע שעמד לנגד ביהמ"ש עובר להחלטתו דלעיל תקף אף לעת הזו וכאמור, די בו כדי לדחות את העתירה חרף חלוף הזמן. יתרה מזו, כמצויין לעיל, לטעמי המידע מבסס גם חשש שמא ינצל העותר  את חופשתו להימלטות מהארץ...

הערה: בשלב זה עו"ד אלוני קוטע את ההחלטה ומבקש לטעון ביחס לחשש להימלטות הגם שטענה זו עלתה בטיעונו הקודם כאשר התייחס להחלטת כב' השופטת רג'יניאנו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ז' אב תשע"ג, 14/07/2013 במעמד הנוכחים.

החלטה

בנסיבות הללו ב"כ העותר ישוב ויטען.

לאחר ששמעתי את הטיעונים עד כה והתחלתי בהקראת ההחלטה ורוח הדברים כבר ברורה אינני סבורה כי ראוי בשלב זה להעביר את הדיון לכב' השופטת רגיניאנו הגם שברור כי אם ב"כהעותר היה מעלה עתירה זו בפתח הדיון, כי אז מטבע הדברים הייתי מכבדת אותה. עם זאת, ראוי להדגיש כי בשמיעת עתירות האסירים נהוג ומקובל ששופטים מחליפים זה את זה וכל אחד נכנס בנעליו של חברו.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ז' אב תשע"ג, 14/07/2013 במעמד הנוכחים.