החלטה בתיק עת"א 1123-04-13

העותר הגיש עתירה במס' נושאים, אדון בהם לפי סדרם.

אי טיפול בעתירה שביקש להגיש

טענות העותר בעניין זה נדחות על אתר על ידי במהלך הדיון שהתקיים בעתירה.

הגשת חומר כתוב לבא כוחו במהלך פגישותיהם

בעניין זה טען בכתב העתירה כי, אין מתירים לו להגיש לבא כוחו חומר כתוב, על אף שהחומר הכתוב עובר בדיקה של נציגי שב"ס קודם לכן.

לטענה זו השיבו המשיבים כי אסיר המבקש להוציא חומר משפטי לעו"ד, הרי שאם נמצא לאחר בדיקה שאכן מדובר בחומר משפטי, מועבר החומר לעורך הדין, זאת בניגוד לטענת העותר שנמנע ממנו הדבר, טענה שאיננה נכונה.

אני מוצא לציין כי העותר לא פירט בפניי מועד ספציפי או נסיבות ספציפיות של אירוע כזה שקרה אשר ניתן להתייחס אליו, אלא העלה את הטענה כטענה כללית, לא מפורטת ומבלי שתמך אותה בראיות כלשהן, ועל כן אני דוחה אותה.

הטלת אחריות קולקטיבית

לטענת העותר יש "להשים כץ להנחלת העונש הקולקטיבי על קבוצת אסירים שבאותו מקרה אסיר נושא באחריות הכללית בטענת "העבירה" ".

אודה ולא אבוש, לא הבנתי למה כוונת העותר בטענתו זו בכתב העתירה.

במהלך הדיון כשנתבקש להתייחס לכך, היפנה למקרה של ענישה בגין גילוי סליק לטלפון בתאו.

הוא הוסיף וטען בדיון כי משנתגלה אותו סליק, הוא הוענש יחד עם כל יתר הגרים בתא, מבלי שאפילו קיבל זכות טיעון כנגד כך.

הוא טען גם שבאותו יום בכלל לא היה בחדר, אלא היה בשביתה פוליטית.

בתגובה לטענה זו השיבו המשיבים כי בעת מציאת הסליק, היה העותר בחדרו ואף נידון משמעתית בגין כך שהשחית רכוש שב"ס עם שאר האסירים בתא ורק לאחר מכן הודיע כי הוא שובת רעב ואז הוצא לבידוד ונשפט על כך בדין משמעתי.

נבדקה גם טענת העותר במהלך הדיון כי נאמר לו על ידי הקמ"ן שהוא לא קשור לסליק אך על עקרון השוויון מענישים את כל התא.

קמ"ן היחידה הכחיש את הדברים שנאמרו כביכול בשמו.

עוד נאמר כי שניים מבין האסירים שהעותר הזכיר את שמם אכן לא נענשו, משום שלאחר בדיקה נמצא כי הם אכן לא שהו בתא ביום האירוע.

נוכח המתברר לעיל מתגובת המשיבים, אני דוחה גם את טענתו זו של העותר לענישה קולקטיבית שרירותית.

הטלת קנס כספי