החלטה בתיק עפ 3183/06

1.         העורר נעצר, על פי החלטתו של בית המשפט קמא (כב' השופטת כ. רוטפלד - האפט), עד לתום ההליכים כנגדו בת.פ. 3509/06 (שלום נצרת).

העורר מבקש לקבוע כי החלטה זו איננה מבוססת כדבעי. לטענתו, אין בידי המשיבה ראיות לכאורה, נוכח סתירות מהותיות בדברי המתלוננת, ומן הראוי היה לשחררו לחלופת המעצר שהוצעה, בבית אחיו.

2.         המשיבה מפנה להחלטתו המנומקת והמפורטת של בית המשפט קמא ולחומר החקירה, ומבקשת לדחות את הערר.

3.         בית המשפט קמא התייחס בפרוטרוט לראיות הלכאוריות ולטענות העורר, ולא מצא סתירה מהותית בין גרסאות המתלוננת.

בנוסף, ציין בית המשפט כי בתיק החקירה נמצאות ראיות המחזקות את גרסת המתלוננת, תעודה רפואית, תמונות המתעדות את חבלות הגוף שלה, הודעתו של השכן והודעת אחותה.

לעומת זאת, גרסת העורר, ביחס להכרותו עם וליד מזאריב, המוזכר בכתב האישום, נסתרה לכאורה, בהודעתו של וליד.

4.         כתב האישום מייחס לעורר ביצוע עבירות אלימות כלפי המתלוננת, עימה קיים קשר רומנטי בעבר, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, איומים וגניבה.

העבירות בוצעו לפי כתב האישום ביום 16.9.06, על רקע קנאתו של העורר, אשר חשד כי המתלונננת מעוניינת בחברו, וליד.

סמוך לשעה 02.00 ביער אליקים, קילל אותה העורר, סטר בפניה, ירק עליה וכאשר המתלוננת ברחה לכיוון הכביש הראשי, נסע אחריה, יצא לעברה ואמר לה כי יקבור אותה.

בהזדמנות זו, היכה אותה שוב בסטירות ובאגרופים, משך אותה מעבר למעקה הכביש ובעט בה בכל חלקי גופה.

כתוצאה ממעשיו, חשה המתלוננת כאבים בבטנה ובגבה, נקרעה חולצתה, היא נחבלה ונגרמו לה המטומות ושפשופים על כתפה, זרועות ידיה, מתחת לבית השחי ועל גבה התחתון.

בהמשך גרר העורר, כך נטען, את המתלוננת על הכביש, הכניס אותה בבעיטה אל תוך המושב האחורי ברכב והתיישב לידה, כשברכב נהג וליד. במהלך הנסיעה ועד לביתה של המתלוננת היכה אותה העורר, ובעת שיצאה מן הרכב איים עליה באומרו: " זה רק ההתחלה והפעם אני אראה לך כמה בן זונה אני יכול להיות". באותן נסיבות גנב העורר מהמתלוננת את מכשיר הפלאפון הנייד שלה.

5.         מן המתלוננת נגבו שלוש הודעות.

ההודעה הראשונה נגבתה סמוך לאחר האירוע בשעה 03.10, בעת גביית ההודעה הציגה המתלוננת בפני החוקר את החבלות שנגרמו לה כתוצאה ממעשיו של העורר, ואת חולצתה הקרועה.

בהודעתה מיום 18/9/06 שנגבתה ע"י החוקרת ענת ויסמן, חזרה ופירטה המתלוננת את האירועים, ולא מצאתי סתירה מהותית בין שתי ההודעות.

החוקרת הבחינה בסימני החבלה על גופה של המתלוננת ותיארה אותם בגוף ההודעה.

בהודעתה מיום 5.11.06, מסרה המתלוננת כי איננה בקשר עם העורר מאז הותקפה על ידו. לגרסתה, העורר יצר עימה קשר לאחר האירוע ואיים עליה.

6.         גרסת המתלוננת נתמכת בתעוד הרפואי ובסימני החבלה על גופה. בנוסף נתמכת גם בהודעתו של השכן, אשר אסף אותה סמוך לשעה 03.00 והסיעה לתחנת המשטרה, כשהיא חבולה ונסערת, ובהודעת אחותה, לגבי מצבה הנפשי והגופני, סמוך לאחר התרחשות האירועים.

7.         למשפחתה סיפרה המתלוננת כי הותקפה ע"י אדם שפגשה באמצעות האינטרנט, הסבר לכך ניתן למצוא בהודעתה ובהודעת השכן.