החלטה בתיק עפא 21/08

השופטת נילי ארד

האם בדין חויבה המדינה בהגשת תצהיר לביסוס הודעותיה בנוגע למסירת חומר חקירה לעיון הנאשמת. זו השאלה מושא דיוננו בערר זה. עד שנבוא לדיון ולהכרעה נפתח בהשתלשלות העניינים שהביאתנו עד הלום.

ההחלטה בבקשת העיון בתיק פ' 105/04      

2. ביום 1.9.04 הגישה העוררת (להלן: המדינה) לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב  כתב אישום נגד טכנומאן בע"מ (היא המשיבה שלפנינו - להלן: החברה), במסגרתו הואשמה החברה בעבירות על סעיפים 2(א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991, בגין בהעסקת עובד "כקבלן כח אדם שלא על פי היתר כדין". 

     ביום 7.12.06 הגישה החברה בקשה לעיון ב"חומר חקירה" לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 (להלן: החסד"פ)  הכולל: "א. החלטות ו/או תכתובות ו/או הנחיות ו/או נהלים ו/או מסמכים בכל הקשור להקפאת פעולות האכיפה נגד עובדים זרים בענף הבניין במהלך השנים 2003-2002. ב. הנחיות ממשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן - "משרד התמ"ת) המתייחסות לניוד עובדים זרים בענף הבניין, לרבות הצבה וניוד לקבלני משנה" (להלן: בקשת העיון).

3. בהחלטה מיום 24.6.07  נעתר בית הדין האזורי לבקשת העיון תוך שקבע כך:

"   אכן השאלה שלפני היא מהו אותו 'חומר חקירה' שאמור לעמוד לעיונה של הנאשמת על מנת שזו תוכל לנהל את הגנתה כראוי. טוענת הנאשמת כי היא זקוקה להנחיות משרד התמ"ת בקשר להקפאת פעולות האכיפה ולניוד עובדים זרים בענף הבנייה, משהם רלבנטיים לניהול הגנתה, זאת כאשר עניינו של כתב האישום הוא העסקת עובד זר עם רישיון ש'נויד' לחצרי קבלן אחר מזה שההיתר היה על שמו.

לאחר בחינת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אף שהחומר המתבקש אינו בגדר 'חומר חקירה' במובן הצר של המילה, כחלק מחומר שנאסף בידי הרשות החוקרת בנוגע לאישום, מדובר במסמכים שיכולים להיות רלבנטיים להגנתה של הנאשמת בשים לב לנושא כתב האישום, ו על כן ומטעם זה ניתן לראות במסמכים המבוקשים 'חומר חקירה' במובנו הרחב, הקשור, אף אם באופן עקיף, לאישום הנוכחי.

  משכך, וכאשר לפי הפסיקה יש ליתן פירוש מרחיב למונח 'חומר חקירה'  כדי  לקיים את תכלית החוק ולאפשר לנאשם לקיים את זכותו למשפט הוגן, ניתן לאפשר  את גילוי המסמכים  אף לפי סעיף 74(ב) לחסד"פ.

    יחד עם זאת, ואף אם לא נראה את המסמכים המבוקשים כחומר חקירה שניתן להורות על גילויו כאמור לעיל מכוח הסעיף, הרי שמאחר ומדובר  במסמכים רשמיים של רשות ציבורית שעניינם אינו עניין פנימי, אלא יש בו כדי להשפיע על הציבור ככלל, יש לאפשר את גילויים מכוח עיקרון  חופש המידע וזכות הציבור, ובכלל זה הנאשם, לדעת" (הדגשות שלנו - נ.א.).

     במסגרת אותה החלטה הוסיף בית הדין האזורי וציין כי מאחר והחברה הגישה בקשה לעיון ב "הליך המקביל" (פ' 230/04) במסמכים זהים לאלה המבוקשים בסעיף א' לבקשת העיון בהליך הנוכחי אזי "כל מסמך שהועבר אל הנאשמת בעקבות ההחלטה נספח ב' לבקשה לא יועבר בשנית".

     במאמר מוסגר ולשם הסדר נציין כי ה "הליך המקביל" בו מדובר הוא בקשה שהגישה החברה לעיון ב"חומר חקירה" בנוגע לכתב אישום נוסף מיום 14.4.05 (השופטת הדס יהלום; פ' 230/04) במסגרתו הואשמה בהעסקת שלושה עובדים זרים "שלא על פי היתר כדין" ו"מבלי שהתקשרה עמם בחוזה עבודה בשפה שהעובדים מבינים כמפורט בהוראות החוק", בניגוד לסעיפים 2(א)(1)       ו-(2), 2(ב)(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991.

התוצאה האופרטיבית של החלטת בית הדין האזורי הייתה חיוב המדינה לגלות לנאשמת בתוך 30 יום "את המסמכים המבוקשים, זולת אלו שכבר הועברו לידה בהליך המקביל" (להלן: החלטת העיון).

הודעות המדינה בנוגע לחיובה להגיש תצהיר

4.  לאחר שבית הדין האריך למדינה, לבקשתה, את המועד להעברת המסמכים לעיון החברה, ומשהוברר מהודעתה של המדינה, בישיבת תזכורת כי המסמכים "עדיין לא הוגשו" הורה בית הדין לראשונה בהחלטה מיום 17.9.07 כי "המסמכים בלווית תצהיר יוגשו עד ליום 16.10.07 עם העתק לתיק בית הדין".

בהודעתה לבית הדין מיום 16.10.07 ציינה המדינה כך:

"1.המאשימה מבקשת לציין כי פעלה בכל האמצעים העומדים לרשותה לאיתור המסמכים שנתבקשו על ידי הנאשמת בבקשה שהוגשה בהליך זה וכן בבקשה זהה בהליך פ 230/04 אצל הש' יהלום.

2.ככל הידוע לה, המסמכים שנשלחו לנאשמים כבר בתיק 230/04 ושנשלחו לנאשמת בשנית במסגרת תיק זה, הם המסמכים המצויים ברשות המאשימה".

משעמדה החברה על דרישתה לקיום החלטת בית הדין בנוגע להגשת תצהיר הוסיף בית הדין האזורי (סגנית הנשיא חגית שגיא) ו הורה למדינה בהחלטה מיום 31.10.07 "להגיש תצהיר לענין המסמכים, עד ליום 20.11.07".