החלטה בתיק עעא 6193/07

1. מונחת בפני עתירת אסיר, לפי סעיף 62 א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] התשל"ב - 1971, לפיה התבקש בית המשפט ליתן צו על תנאי המורה למשיבים לבוא ולנמק מדוע לא נעשים הסידורים הנדרשים על מנת לאפשר לעותר לצאת מבין כותלי בית הסוהר כדי להשתתף בטקס עלייה לתורה לרגל יום בר המצווה של בנו, בבית הכנסת של כב' הרב פינטו באשדוד, אשר אמורה להיערך ביום 22.11.07.

2. אין חולק כי העותר הינו אסיר המרצה עונש מאסר עולם החל מיום 9.2.1987, עונש שטרם נקצב זמנו, וכן 5 שנות מאסר מצטברות לעונש המאסר בגין עבירות שלרצח, שוד מזויין, קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה.

3. העותר פנה אל שרות בתי הסוהר ביום 6.11.07 בבקשה לאפשר לו להשתתף בטקס עלייה לתורה של בנו, אשר אמור היה להתקיים בבית הכנסת בנתיבות. בקשתו זו נדחתה. לטענת העותר נאמר לו בעל פה כי אם יציע הצעה אחרת לקיום טקס בר המצווה, במשמע  כי הטקס יהיה במקום אחר, ישקול המשיב בשנית את בקשתו. ואכן, העותר בא בהצעה לקיים את טקס בר המצווה בבית כנסת באשדוד ולא בנתיבות. עד ליום הגשת העתירה לא קיבל את תשובת המשיב.

4. בנסיבות אלו, נקבעה העתירה לדיון דחוף בפני והמשיב התבקש למסור את תגובתו.

מתגובת המשיב עולה, כי הבקשה החדשה הועברה לבחינת עמדתה של משטרת ישראל אשר הביעה את התנגדותה ליציאת העותר בליווי אבטחה והמליצה כי חגיגת בר המצווה תיערך בין כותלי בית הסוהר והכול לנוכח מידעים שהתקבלו בעינינו של העותר שהצביעו בין היתר על החשש לפגיעה בחייו של העותר אשר עלולה בהתאם להביא לפגיעה בעוברי אורח תמימים.

כמו כן החליט סגן מפקד המחוז בשב"ס לדחות את בקשת העותר ולהצטרף להמלצת המשטרה כי האירוע יערך בין כותלי בית הסוהר בבית הכנסת המצוי במקום והכל על סמך מידע מודיעיני המלמד על התנהגותו של העותר בין כותלי בית הסוהר ועל החשש הממשי לבריחתו.

ב"כ העותר לא התנגד כי בית המשפט יעיין בחומר המודיעיני אשר על בסיסו באה התנגדות המשיב.

5. הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר, בין השאר לצורך השתתפות באירוע שמחה, מוסדר בפקודת הנציבות 04.40.01 ובה נקבע באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הוצאת אסיר בדרך זו הינה טובת הנאה שתינתן רק במקרים חריגים. אומנם, אין חולק כי אירוע בר מצווה של בנו בכורו של העותר נופל בגדר אותו מקרה חריג שיש בשלו לשקול הוצאת העותר באבטחה מבית הסוהר. אולם, החלטה זו תתקבל לאחר שקילת כל ההיבטים והסיכונים הכרוכים בכך. בין השאר, בהתחשב בתפקודו של האסיר בין כותלי בית הסוהר, מידת הסיכון הביטחוני שבהוצאתו מחוץ לכותלי בית הסוהר והאפשרות לביצוע הליווי בהיבט המבצעי ובהתחשב בסיכון העומד על הפרק. 

6. בעניין הנדון, מדובר בעותר המוגדר כאסיר התראה ואסיר סג"ב בשל בריחה והכול לנוכח העובדה כי במהלך חופשה שניתנה לעותר בשנת 2000 עזב הוא את גבולות המדינה לחו"ל ושהה בבריחה ממשמורת חוקית תקופה של למעלה מ-6 שנים. רק בשנת 2006, לאחר שנעצר בבלגיה, הוסגר חזרה לישראל. הגדרת העותר כסג"ב נבחנה לאחרונה ביום 10.10.07 והוחלט להמשיך ולהגדירו ככזה לאור הבריחה האמורה וכן לאור מידע מודיעיני ממקור אמין אשר הוצג בפני, בדבר כוונתו של העותר לברוח מבית הסוהר.

מעבר לאמור מוגדר העותר כיעד מקומי לנוכח העובדה כי שמו נקשר בסכסוכים בין כנופיות פשע שונות בעקבות מעורבותו השלילית. בעניין זה אף הוצג בפני מידע מודיעיני ממקור מהימן התומך במידע זה.

אומנם, העותר הוצא מהפרדה, שם שהה תקופה ארוכה למדי, והועבר לאחרונה לאגף 11 בכלא שקמה, שהינו  אגף ברמת אבטחה מרבית, בשל רצון להקל עימו תוך המשך שמירה על פיקוח על תנועותיו, אולם עדיין עומד המידע המודיעיני לגביו כרלוונטי וממשי הן לעניין החשש לבריחה והן לעניין החשש לפגיעה בגופו.

לפיכך, לנוכח מידעים אלו ברור כי הוצאתו של העותר מבית הסוהר בליווי סוהרים הינו מורכב ביותר במידה העולה על הסביר ועלולה להוות סכנה ממשית הן לעותר והן לציבור תמים העלול להיפגע בשל נוכחותו של העותר בקהל הציבור. 

כשם שעומדות על הפרק זכויותיו של אסיר עומדות מנגד זכויותיו של הציבור לשלומו ובטחונו. בנסיבות העניין הוצאת העותר לאירוע עלולה לסכן את כלל הציבור ויש על כן להעדיף את אינטרס שלום הציבור.

7. בשקלול כל הנתונים שבאו בפני סבורה אני כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיב שהינה החלטה סבירה ומאוזנת. זה המקום לחזור ולהדגיש כי בית משפט אינו מחליף את שיקול דעת המשיב אלא רק בוחן את סבירותו.

בנסיבות העניין, כמפורט לעיל, לא מצאתי כל פגם בקבלת ההחלטה אשר יצדיק התערבות בהחלטה. אירוע העלייה לתורה של בנו של העותר יכול להתקיים בבית הכנסת בין כותלי בית הסוהר, כפי שהציע המשיב. 

מן הראוי כי המשיב יאפשר לעותר את קיום האירוע במועד הקבוע ליום 22.11.07 אלא אם כן תבוא הצעה או בקשה אחרת של המשפחה לערוך את האירוע במועד מאוחר יותר.

סוף דבר - העתירה נדחית.

ניתנה היום י"א בכסלו, תשס"ח (21 בנובמבר 2007) במעמד הצדדים