החלטה בתיק עמ"ת 54847-06-12

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו, כי ביחד עם אחרת החזיק ביום 24/6/12 סם מסוכן מסוג קוקאין מחולק ל- 13 אריזות, שלא לשימושו העצמי. עוד יוחס לעורר בכתב האישום, 2 עבירות של שיבוש מהלכי משפט, עבירה של הכשלת שוטר במילוי תפקידו ועבירה של איומים. יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצר של העורר והאחרת שהואשמה יחד עמו בכתב האישום, עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדם. בבימ"ש השלום הייתה הסכמה של העורר לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר והעורר עתר להגשת תסקיר מטעם שירות המבחן בעניינו. ב"כ המשיבה האחרת טען כי לגבי מרשתו אין ראיות לכאורה, וביהמ"ש (כב' השופטת שטרית) דחה את הדיון לגבי שני הנאשמים עד ליום 4/7/12 כדי לשקול הן קיומן של ראיות לכאורה לגבי הנאשמת האחרת והן את שאלת הגשת התסקיר בעניינו של העורר. על ההחלטה שלא ליתן החלטה על אתר בשאלת הגשת התסקיר בעניינו של העורר, הוגש הערר שבפני.

לכשעצמי אני סבורה, כי כלל אין סמכות להגיש ערר על החלטת בימ"ש, שהיא בבחינת החלטת ביניים בפליליים, לשקול את עתירת נאשם האם להגיש תסקיר בעניינו אם לאו. גם לא ניתן למצוא פסול בדרך פעולה שכזו של ביהמ"ש, מה גם שהדחייה שנעשתה אינה ארוכה, אלא של 7 ימים בלבד.

למען הסר ספק, לא מדובר במי שאין לגביו ראיות לכאורה בביצוע עבירה שיש בה גם חזקת מסוכנות סטטוטורית, משהחזיק סמים לכאורה, שלא לשימוש עצמי, ועל כן השארת העורר במעצר מבלי שהוגשה הצעת חלופה מטעמו, אינה בלתי סבירה.

העורר העלה בהודעת הערר טענות שונות באשר למצבו האישי של העורר ויש להניח, שבהחלטתו הסופית של ביהמ"ש באם לעצור את העורר אם לאו, יילקחו כל טענות הנ"ל בחשבון.

הערר נדחה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תשע"ב, 01/07/2012 במעמד הנוכחים.