החלטה בתיק עמ"נ 52066-09-12

מונחת לפני בקשה לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון, בגדר  ערעור מנהלי  על החלטת ועדת הערר לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם  התשנ"ב - 1992 (להלן: " ועדת הערר" ו" חוק התגמולים" או "החוק" בהתאמה) מיום  28.6.12,הדוחה את בקשת המבקש להכיר בו כאסיר ציון.

בראשית הדברים יוער, כי הגם שהמבקש הגדיר את כותרת בקשתו, כבקשה ל"פטור" מהפקדת הערבון, או לביטול ההפקדה  (בשפתו) יש לראות בה כ"מעין ערר" (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 653-652 (מהדורה עשירית, 2009)), על החלטת המזכירה הראשית, כקבוע בתקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות),  לפיה, נדרש להפקיד ערבון בסכום של 5000  ש"ח. מכאן, מקום בו הוגשה השגה שמהותה, ערעור על החלטת המזכירה הראשית של בית המשפט, רשאי הרשם לשקול מחדש את ההחלטה ולקבוע את שיעור הערבון, על פי הנתונים הקונקרטיים של ההליך (רע"א 1723/91 נתן נסטל נ' אריה בר נוי, פ"ד מה(5), 83 (1991), 86ג) ובמקרים המתאימים, ניתן לפטור את המבקש מחובת הערבון, נוכח נטען בבקשה שהוגשה והכל, כקבוע בתקנה 432 לתקנות.

בענייננו,  המבקש  טוען בבקשתו שהוא גרוש ,לא עובד, מתקיים מהבטחת הכנסה  וחולה סכרת. לאחר שבחנתי את הבקשה, וכן את תגובת המשיב (המתנגדת לבקשה) ואת תשובת המבקש  והמסמך שצורף לה נחה דעתי כי דינה להידחות.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש" א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי , 17.10.2007; רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט , 22.8.2010). התנאים לפטור הם מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

 בעניננו , המבקש לא צרף מסמך כלשהו לביסוס בקשתו ואף לא תמך אותה בתצהיר המפרט את רכושו כנדרש . המבקש אף לא התייחס לניסיונותיו לגייס כספים ממעגל קרוביו, אף שנדרש לעשות כן על פי הפסיקה.

מכאן שלא הונחה תשתית מלאה ומפורטת לביסוס טענתו הן בדבר חוסר יכולתו הכלכלית  והן  לענין סיכויי הערעור ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. אוסיף, שסיכויי הערעור לא נראים על פניהם מזהירים.

יחד עם זאת, לאחר שבחנתי את ההליך שלפניי, הנני סבור, כי יש הצדקה לשנות משיעור הערבון, הנוהג. לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור ובשים לב למצבו הכלכלי של המבקש שלפי הנתונים שהוצגו בפני   אינו בין המשופרים,  הגעתי למסקנה כי יש להעמיד את הערבון , על סכום מתון בסך של 1500  ש"ח בלבד.

 הערבון יופקד, אפוא, תוך 14 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יירשם לדחייה.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ג, 14 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.