החלטה בתיק ע"ח 23533-04-14

בפניי ערר על החלטת בית משפט שלום בפ"ת, בתיק ת"פ 6500-01-12, מיום 11.4.2014 (כב' השופטת שרית זמיר).

כנגד העורר הוצא ביום 30.3.2014 בבית משפט השלום בכפר-סבא צו הבאה בלא שחרור ע"י כב' השופט קרשן, וזאת לאחר שבשתי הזדמנויות קודמות בית המשפט שחרר את הנאשם שהובא בצו הבאה, תוך שחייבו לחתום על התחייבות והזהירו שאם לא יתייצב יוצא כנגדו צו הבאה ללא שחרור.

בית המשפט ציין בהחלטתו, כי התנהלותו זו של העורר מלמדת כי הוא מבקש להתל בבית המשפט, ובנסיבות אלו הוצא צו הבאה ללא אפשרות שחרור ואף חולטו שתי התחייבויות עליהם חתם הנאשם אחת על 2,000 ש"ח והאחרת על 4,000 ש"ח.

ביום 11.4.2014 נעצר העורר באקראי בסביבות העיר רמלה והובא לבית המשפט. עניינו נדון בפני כב' השופטת זמיר, אשר ציינה בפרוטוקול כי העורר לא ידע ליתן כל הסבר מדוע לא התייצב בבית המשפט.

בית המשפט קמא אכן הגיע למסקנה כי העורר מהתל בבית המשפט פעם אחר פעם, ובנסיבות אלו אינו ראוי לאמונו של בית המשפט. מאחר ולא נמצאו כל ערבויות הולמות אשר יכולות להבטיח את התייצבותו לדיון, נקבע שייעצר עד הדיון בפני כב' השופט קרשן, ביום 22.4.2014.

העורר מואשם בעבירה של שימוש ברכב ללא רשות, עבירה לפי סעיף 413(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; נהיגת רכב מנועי ללא רישיון, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.

מכתב האישום עולה שביום 18.5.2010, בהוד השרון, נהג העורר ברכב ללא רשות הבעלים או המחזיק, ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח.

אין המדובר בעבירה חמורה מאוד, ויש לי ספק אם בסופו של יום ייגזר עליו מאסר בפועל.

יחד עם זאת, אינני סבור שבית משפט קמא טעה בכך שסירב לתת אמון בעורר, לאור התנהגותו בעבר.

לפיכך ראיתי להתנות את קיום צו ההבאה בהפקדה של 7,500 ש"ח. דהיינו, העורר יוכל להפקיד סך של 7,500 ש"ח כערובה להתייצבותו בפני כב' השופט קרשן ביום 22.4.2014 שעה 08:30.

היה כי העורר לא יעמוד בתנאים, יובא בפני כב' השופט קרשן ביום 22.4.2014 שעה 08:30, בבית המשפט בכפר-סבא.

אני מאפשר לעורר 5 שיחות טלפון ע"ח המדינה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ז ניסן תשע"ד, 17/04/2014 במעמד הנוכחים.