החלטה בתיק ס"ע 38162-04-12

זוהי בקשת הנתבעת לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.

רקע עובדתי

1.         התובעת הגישה תביעתה כנגד הנתבעת ובה עתרה למתן סעד הצהרתי אשר יקבע כי בינה לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד - מעביד, וכי היא זכאית לכל הסעדים הכספיים והסוציאליים הנובעים ממערכת יחסים זו, כגון : פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, הבראה, הפרשות פנסיוניות וכיו"ב.

2.         בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התובעת שימשה כקבלן משנה חיצוני אשר סיפקה שירותי סיוע בחקירות.

            בכתב ההגנה נטען כי ככל שיוכרו יחסי עובד - מעביד בין הצדדים, הרי שיש לחייב את התובעת בהשבת הכספים שקיבלה ביתר, על פי החישובים המופיעים בכתב ההגנה.

3.         במסגרת הבקשה התבקש גילויים של המסמכים הבאים:

(1).         העתק מלא מכלל החשבוניות (בסדר רצוף) אשר הוצאו על ידי "דנה גרין שירותי חקירות" לשנים 2007-2011.

(2).         דוחות שנתיים שהוגשו למס הכנסה בצירוף דוח הכנסות והוצאות לשנים 2007-2011.

(3).         דוחות מע"מ לשנים הנ"ל.

(4).         דוחות ו/או אישורים ו/או כל מסמך אחר שנוגע לתשלומים שביצעה התובעת לשם הבטחת תנאיה הסוציאליים, לרבות קבלות על תשלומים למל"ל לשנים 2007-2011.

(5).         מסמכים המעידים על הפרשות לקופת גמל לרבות קרן פנסיה/ביטוח מנהלים, קרן השתלמות לשנים 2007-2011.

(6).         כל תיעוד רשמי אחר בנוגע להכנסות והוצאות התובעת לשנים 2007-2011 לרבות הוצאות שדווחו לרשויות המס ו/או שהתובעת דרשה זיכויים בגינן מכל סוג שהוא כגון: ביגוד, הוצאות רכב, דלקים, חניונים וכיוצ"ב.

דיון והכרעה

4.         בהתאם להלכה הפסוקה, השיקול המרכזי בסוגית מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלת  רלבנטיות המסמכים לדיון באופן  שגילויים ייעל ויקדם את הדיון.  שאלה זו צריכה להתברר תוך איזון האינטרסים של בעלי הדין.

5.         כך נפסק לעניין זה ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט (4) 54:

"גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לעניין הנדון"... על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן... יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים...".

6.         באשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל- נציבות המים נ. אבנצ'יק,  (ניתן ביום 28.3.07)  כלהלן -

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות.  אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות.

במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי".