החלטה בתיק מ"ת 9493-05-12

1. נגד המשיב, יליד 1959, הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של סחר בסמים מסוג קוקאין, שבוצעו לכאורה בתחנה המרכזית בתל-אביב בימים 18.3.12 ו- 26.3.12.

2. ביום 16.5.12, קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב ועניינו הופנה לשירות המבחן על מנת שתתקבל תמונה מלאה בענייננו.

3. שירות המבחן, כפי שעולה מהתסקיר מיום 30.5.12, הצביע על כך שמדובר במשיב שביצע לאורך השנים ניסיונות גמילה, אולם, לאחר תקופת ניקיון, חזר להשתמש בסמים ולבצע עבירות. הודגש כי המשיב ביטא בפני השירות עייפות מאורח חיים שולי ומוטיבציה להשתלב במסגרת טיפולית סגורה. שירות המבחן, בכנות רבה, הבהיר כי הוא מתקשה להעריך את יכולתו של המשיב להתמיד בתהליך, אולם הציע להשתמש בהליך הפלילי כמנוף לשילובו בטיפול. לפיכך, הומלץ על יציאתו של המשיב לראיון בקהילה טיפולית בליווי אשתו ודחיית הדיון על מנת לעקוב אחר הליכי הראיון והקבלה.

4. בדיון שהתקיים ביום 13.6.12 התנגדה המבקשת לאשר יציאתו של המשיב לגמילה ובהתאם גם לראיון לצורך כך. לכאורה, לאור האמור בתסקיר מיום 30.5.12 בדבר ניסיונות הגמילה הכושלים והקושי להעריך פוטנציאל הגמילה, היה מקום להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, וזאת בשים לב לעבירות המיוחסות לו ולעברו הפלילי הכולל 17 הרשעות קודמות במגוון עבירות של מרמה, רכוש וסחר בסמים ולאור העובדה שריצה מאסרים, כאשר מהאחרון בהם שוחרר ביום 30.5.11.

5. הגם שתכליתו של הליך המעצר אינה להוות מנוף לגייס נאשמים למסגרת טיפולית, כי אם לתת מענה לעילת או עילות המעצר הקיימות, החלטתי, בכל זאת, לדחות מתן ההחלטה הסופית בבקשה עד לתום הליכי בחינת התאמתו של המשיב למסגרת טיפולית והתרתי יציאתו לראיון ביום 14.6.12, בליווי אשתו, שחתמה על ערבות צד ג' לצורך כך.

6. בהמשך, בהחלטתי מיום 21.6.12, לבקשת ב"כ המשיב, התרתי יציאתו של המשיב ביום   25.6.12 לבדיקות רפואיות לטובת הליך הקבלה.

7. ביום 24.6.12, נתקבלה הודעה דחופה משב"ס שלפיה: " בתאריך 18.6.12 בעת שהעצור שהה ביחידת דרור פלט מגופו חומר החשוד כסם במשקל 15.7 גרם". בהחלטתי מאותו היום, הוריתי על ביטול החלטתי המאשרת למשיב לצאת לבדיקות ונקבע דיון במעמד הצדדים.

8. בדיון שהתקיים ביום 9.7.12 הציגה ב"כ המבקשת את חומר הראיות שנאסף נגד המשיב בקשר להכנסת סם סבוטקס לכלא. בדיון, הסכים בב"כ המשיב כי " אין מחלוקת שתפסו אותו מכניס 10 סבוטקס בגופו", אולם עתר להמשך בחינת התאמתו של המשיב למסגרת סגורה, תוך שציין כי יש לזכור שהליך הגמילה הוא קשה ואין לזקוף הכנסת הסמים בגוף לחובת המשיב.

9. אין בידי לקבל טענה זו. אמנם הליך הגמילה מסמים הוא קשה, אולם השאלה העומדת לדיון כעת היא האם ניתן לאיין את מסוכנות המשיב באמצעות שחרורו לחלופת גמילה והאם מדובר במקרה הנופל תחת החריגים בבש"פ 1981/11 בעניין סוויסה, המצדיקים שחרורו של המשיב לחלופת גמילה, בשלב המעצר עד לתום ההליכים. דומני כי התשובות לשתי שאלות אלה הן שליליות. ראשית ,  מראש היה ברור כי פוטנציאל הגמילה בעניינו של המשיב הוא מוגבל ואף שירות המבחן לא בא בהמלצה ברורה בקשר לכך. יוזכר, כי שירות המבחן הדגיש כי יש קושי להעריך את יכולת המשיב להתמיד בגמילה. במצב דברים זה וכאשר המשיב הוכיח כי פניו אינם לגמילה, הרי שברור כי פוטנציאל הגמילה הוא נמוך מאד עד אפסי. שנית , בנסיבות שפורטו, כאשר מדובר במי שהכניס לכלא סמים בתוך גופו, יש קושי לומר כי מסגרת טיפולית, על אף היותה סגורה, תיתן מענה הולם למסוכנות הטמונה במשיב.

10. לאור האמור, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

11. מזכירות בית המשפט תעביר התיק לכבוד השופט שגיא לקביעת מועד לדיון בתיק העיקרי.

12. תשומת לב גורמי בית המעצר לטענות ב"כ המשיב. יש להפנות אותו עוד היום לבדיקת חובש/רופא שיתן דעתו לטענות אלה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"א תמוז תשע"ב, 11/07/2012 במעמד הנוכחים.