החלטה בתיק מ"ת 5604-07-11

1.         בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס למשיב 1 שלושה אישומים ולמשיב 2 אישום אחד, משותף לו ולמשיב 1 - האישום הראשון.

2.         על פי האישום הראשון, בתקופה הרלוונטית שימש המשיב 1 כראש עיריית קלנסווה והמשיב 2 שימש כיועצו. איאד מרעי שימש כחבר מועצת העיר בעירית קלנסווה  (להלן: " איאד") ובינו לבין המשיב 1 התגלעו מחלוקות על רקע תפקידם בעירייה. בתקופה הרלוונטית התקיימה בין אימן מחאמיד (להלן: " אימאן") לבין המשיב 1 מערכת יחסים קרובה. על רקע סכסוך בין המשיב 1 לבין איאד החליט המשיב 1 לצלם את איאד במחיצת אימאן, כדי שיכול לאיים עליו באמצעות התמונות, כדי להבטיח תמיכתו של איאד במשיב 1 במהלך ההצבעות במועצת העיר. עובר ליום 12.5.10 קשר המשיב 1 קשר עם המשיב 2 לצלם את איאד ולסחוט אותו באמצעות התמונות. במסגרת הקשר פנה משיב 1 לאימאן וביקש ממנה ליצור קשר עם איאד, להזדהות בשם בדוי ולקבוע עימו פגישה במהלכה תחבק ותנשק אותו. כמו כן מסר לה מכשיר טלפון נייד באמצעותו תוכל ליצור קשר עם איאד. אימאן יצרה קשר עם איאד קבעה להפגש עימו ביום 12.5.10 בשעות הבוקר בזכרון יעקב (להלן: " הפגישה"). המשיב 1 ביקש ממשיב 2 לדאוג לצילום הפגישה והמשיב 2 פנה לזיאד מכלוף בעל סטודיו לצילום בקלנסווה (להלן: " הצלם") וביקש ממנו לבצע הצילומים. במהלך הפגישה חיבקה אימאן את איאד והצלם צילם מספר תמונות המתעדות  זאת (להלן: " התמונות").

בסמוך לאחר הפגישה קיבל המשיב 2 מהצלם את התמונות וביום 14.5.10 בשליחות המשיב 1, הזמין המשיב 2 את איאד לפגישה בבית קפה בבורגתא, במהלכה הציג משיב 2 לאיאד את התמונות ואמר לו שאם לא יצביע במועצת העיר לפי עמדת המשיב 1, ישלח את התמונות לאשתו. בעקבות כך איאד התחייב להצביע לפי עמדת המשיב 1 במועצת העיר. בשלב זה התקשר המשיב 2 למשיב 1 אשר הגיע לבית הקפה מיד לאחר מכן, צעק על איאד ואף סטר בפניו. איאד חזר על התחייבותו בפני המשיב 1.

ביום 15.5.10 נפגשו מספר חברי מועצת העיר וכן המשיבים ואיאד בביתו של עבדל עזיז מרעי, קרוב משפחתו של איאד, על מנת לאשר את התחייבותו של איאד כלפי המשיב 1. במהלך המפגש איים המשיב 1 על איאד שאם לא יעמוד בהתחייבותו "ימעך אותו". המשיב 2 איים על איאד באומרו "אם תלכלך עלי בכל מקום, אני אחתוך לך את הלשון".

לפיכך יוחסו למשיבים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים ואיומים ולמשיב 1 גם עבירה של תקיפת עובד ציבור.

3.         על פי האישום השני המיוחס למשיב 1 בלבד, עבד וותד הינו קבלן המבצע עבודות בניה (להלן: " עבד"). במועד הרלוונטי ביצע עבודות בניה כקבלן משנה עבור עיריית קלנסווה והעירייה נדרשה לשלם לעבד סך 750,000 ש"ח עבור עבודתו. לצורך ביצוע התשלום נדרשו שלוש חתימות (של חשב, גזבר וראש העיר), כאשר חתימתו של המשיב 1 נדרשת כאישור אחרון להעברת הכסף.

בסוף שנת 2010 או בתחילת 2011 דרש משיב 1 מעבד סך של 10,000 $ כתנאי לחתימתו על אישור התשלום ולאחר דין ודברים הסכים עבד לשלם למשיב 1 סך של 5000 $. במועד שאינו ידוע נפגש משיב 1 עם עבד וקיבל מידיו סך של 5000 $.

לפיכך יוחסה לו עבירה של לקיחת שוחד.

4.         על פי האישום השלישי המיוחס למשיב 1 בלבד בחודש אוקטובר 2010 או בסמוך לכך הזמין המשיב 1 ממשה בלומנפלד (להלן: "משה") התקנת מערכת מיגון בביתו בעלות של כ-67,000 ש"ח. המשיב 1 תכנן להביא לכך שעיריית קלסנסוואה תממן את המערכת והתקנתה. עד חודש אפריל 2011 לא הועבר למשה תשלום עבור ההתקנה, למרות פניותיו של משה למשיב 1. באמצע חודש אפריל מסר המשיב 1 לידי משה שני שיקים ע"ס 10,000 ש"ח כל אחד וביקש ממנו לא לפדות אותם אלא להחזיק בהם כערובה עד שיסדיר את התשלום על ידי העירייה.

ביום 13.4.11 נרצח מנכ"ל עיריית קלנסווה ובעקבות כך המשטרה דרשה התקנת אמצעי מיגון ואבטחה בביתו של המשיב 1. בעקבות כך החליט המשיב 1 לנצל דרישת משטרת ישראל כדי להביא לכך שהעירייה תממן את מערכת המיגון שהותקנה בביתו מספר חודשים קודם לכן. סמוך לאחר 19.4.11 מסר המשיב 1 למשה סך של 10,000 ש"ח וביקש ממנו שלא לפדות את השיק הראשון. בסמוך לאחר 30.4.11 מסר המשיב 1 למשה סך של 5000 ש"ח נוספים , על מנת שלא יפרע את השיק השני. המשיב 1 סיכם עם משה כי לאחר שהעירייה תשלם עבור מערכת המיגון, יחזיר משה למשיב 1 את שני השיקים והכסף המזומן.

בהמשך לכך ביצע המשיב 1 הליך כוזב לאישור מימון מערכת המיגון בביתו על ידי העירייה בכך שבסוף חודש אפריל כינס את ועדת הרכש בעיריית קלנסווה שאישרה את הצורך ברכישת אמצעי מיגון. ביום 15.5.11 ביצע מנהל לשכתו, בהוראתו סבב טלפונים בין חברי מועצת העיר לאשר העברת סעיפי תקציב למימון אמצעי המיגון. ביום 16.5.11 קיבל המשיב 1, לבקשתו, הצעת מחיר ממשה שכללה את מערכת המיגון שכבר הותקנה ואמצעים נוספים. כמו כן ביקש ממשה שיציג הצעת מחיר נוספת, פיקטיבית והוא עשה כן. ביום 17.5.11 אישר המשיב 1 בחתימתו ביצוע תשלום למשה על פי חשבונית שהוצגה לו. לפיכך יוחסה לו עבירה של מרמה והפרת אמונים.

5.         בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים כשהמשיב 1 נתון במעצר ואילו המשיב 2 שוחרר בתנאים מגבילים ביום 28.6.11 (בטרם הוגש כתב האישום). גם בעניינו עותרת המבקשת לעוצרו עד תום ההליכים.

התשתית הראייתית

6.         ב"כ המשיב 1 לא חלק על קיומה של תשתית ראייתית, לכאורה, למעט לגבי הסטירה המיוחסת למשיב 1 באישום הראשון וריכז את עיקר טיעוניו באשר לעילת המעצר.

ב"כ המשיב 2 חלק על קיומה של תשתית ראייתית, לכאורה, בכל הנוגע לפגישה בבית הקפה בבורגתא בלבד, כשהסכים כי קיימת תשתית ראייתית למיוחס למשיב 2 עד לאותה פגישה (הפניה לצלם, קבלת התמונות, הזמנת איאד לפגישה בבורגתא, המפגש בביתו של עבדל עזיז לאחר מכן).

אתייחס בקצרה לטענות הנוגעות לתשתית הראייתית ביחס לשני המשיבים.

7.         באשר לתשתית הראייתית לעבירת התקיפה המיוחסת למשיב 1, יש ממש בטענה ביחס לעוצמת הראיות. אמנם בהודעתו של איאד מיום 20.4.11 מסר "... הוא הגיע לבית הקפה אחרי חצי שעה וישר שהוא בא הוא פנה אלי בטענות למה אני סוגר לו ברזים ולמה אני נגדו כל הזמן ואז ראש העיר סטר לי.." (שורה 35).

עם זאת, בהודעתו מיום 23.5.11 מסר איאד שאינו זוכר שהמשיב 1 הכה אותו (עמ' 3 שורה 67). בהודעת אשתו של איאד מיום 23.5.11, לה סיפר על ארוע הסחיטה, נשאלה אם איאד סיפר לה שהמשיב 1 התנהג אליו בגסות באופן מילולי והיא ענתה בחיוב והדגישה " לא פיזי. סיפר רק על מילולי." (עמ' 4 ש' 14-15).