החלטה בתיק מ"ת 29822-02-12

1.         בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו במסגרת כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת בת זוג והפרעה לשוטר, בכך שבתגובה לדברי המתלוננת כי היא רוצה להתגרש סטר בפניה. בהמשך, משהודיעה המתלוננת למשיב כי בכוונתה להתקשר למשטרה הכה בראשה בפניה באמצעות ידיו. בהמשך, משהגיעו שוטרים, סירב המשיב לפתוח את הדלת. השוטרים נאלצו להסתייע בכוחות כיבוי האש ולפתוח את דלת הבית, שם נמצא המשיב מסתתר בתוך מקרר.

2.         הסנגור המלומד, עו"ד בתו, שעשה כל מאמץ לטובת המשיב, לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר וביקש לאפשר למשיב להתייצב לראיון קבלה בקהילת "רטורנו" לצורך בחינת אפשרות השתלבותו בהליך גמילה מאלכוהול. טענתו העיקרית המשמעותית של הסנגור היא, שלא ייגרם כל נזק אם יינתן למשיב סיכוי אחרון.

            על פי הטענה, הערכת השירות - לפיה סיכויי הצלחת הטיפול במשיב כיום נמוכים - היא הערכה בלבד. עוד הוסיף וטען הסנגור, כי דווקא משום שמדובר בעבירות של אלימות במשפחה יש מקום למיצוי כל הליך אפשרי שיאפשר שמירה על התא המשפחתי.

3.         בהיבט העקרוני מקובלת עלי עמדת הסנגור.

            צודק הסנגור, כי מחובת בית המשפט כחלק מהאינטרס הציבורי לבחון כל חלופה אפשרית שיהא בה כדי לאפשר בטווח הארוך שמירה על התא המשפחתי. יחד עם זאת, אין בעקרון חשוב זה כדי להביא להתעלמות בית המשפט מנתונים ושיקולים רלוונטיים אחרים.

            אמנם עצמת אלימות המשיב אינה ברף החומרה הגבוה, אך מדובר באלימות משמעותית.

            לא ניתן להתעלם עוד מעברו הפלילי של המשיב, שהורשע, בעבירות אלימות, איומים, סמים לרבות סחר ורכוש בגינן ריצה עונשי מאסר.

            רק לאחרונה בחודש ינואר 2011 נדון המשיב ל-10 חודשי מאסר ותלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בן 8 חודשים בר הפעלה בגין עבירת איומים כלפי אותה מתלוננת.

אילו עמדו רק נסיבות אלה בפני ספק רב אם היה בכך די כדי לדחות בקשת המשיב. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם ממכלול הנתונים העובדתיים בתסקיר השירות בעיקר. הרקע להסתבכויותיו החוזרות של המשיב עם החוק ובעיקר צריכת סמים שהחלה בגיל 18  והעמיקה משך השנים ובהמשך בעשור האחרון צריכת אלכוהול שלא טופלה. אף המשיב עצמו מציין התמכרותו לצריכת אלכוהול כרגע להסתבכויותיו החוזרות.

4.         המשיב כבן 39, נשוי ואב לשני קטינים בגילאי 8.5 ושנתיים וחצי. הקשר בין בני הזוג אינו יציב. בני הזוג התגרשו ונישאו בשנית. לא ניתן להתעלם מהקשר העולה מהתסקיר בין החרפת צריכת האלכוהול של המשיב לבין הסלמת התנהגותו כלפי המתלוננת.

5.         אם לא די בכל אלו בשנת 2010 מהלך פיקוח שירות המבחן השתלב המשיב בטיפול במסגרת עמותת "אפשר". המשיב מסר כי לאורך תקופת הטיפול המשיך בצריכת האלכוהול. בעקבות טענתו, כי הצלחת הטיפול נובעת מגורמי הטיפול טופל המשיב הן פרטנית והן קבוצתית, אך אף מהלך זה לא סייע לקידום ההליך הטיפולי. המשיב הופנה אף לראיון לבדיקת התאמתו להשתלב בטיפול במסגרת הקהילה הטיפולית "הדרך" גם אז נמצא כלא מתאים לטיפול בשל מוטיבציה נמוכה, היותו מונע משיקולים חיצוניים והעדר תובנה למצבו.

6.         לא התעלמתי מטענת הסנגור שביקש לבחון השתלבות המשיב בקהילה טיפולית אחרת, תוך שהוא נותן סימנים בכל אחת מהקהילות הטיפוליות האחרות בגינן לטענתו אינן מתאימות לאופיו והתנהגותו של המשיב. לא הונחה בפני בית המשפט אינדיקציה ממשית מדוע דווקא קהילת "רטורנו" היא זו שתתאים עכשיו למשיב. צודק הסנגור כי הערכת השירות היא הערכה בלבד, משפט כולו אינו מדע מדויק וצודק הסנגור כי הנבואה לא ניתנה לבן אנוש.

            יחד עם זאת, בשים לב למשקלם המצטבר של מכלול הטיעונים לעיל התרשמות השירות כי המשיב בעל דפוסי התנהגות אלימות, ניסיונות הטיפול החוזרים שנכשלו, התרשמות כי מדובר במוטיבציה מילולית בלבד לעריכת שינוי באורחות חייו, היותו דל כוחות בעלך תובנה נמוכה ולדפוסי התנהגותו האלימים, והתרשמות השירות כי סיכויי הצלחת המשיב כיום נמוכים וכי קיים סיכון להישנות התנהגות אלימה כלפי המתלוננת.

            לא בכדי פורטו בהרחבה נסיבות חייו של המשיב ותהליכי הטיפול שעבר. התמונה המתקבלת היא שלמשיב היו די ויותר הזדמנויות מאז נישא למתלוננת אילו אכן חפץ מעומק ליבו בגמילה מאלכוהול.

            התרשמותי היא שזה אינו המצב בעניינו של המשיב ובקשה זו אינה אלא ניסיון להיחלץ ממעצר מאחרי סורג ובריח.

7.         בנסיבות המתוארות, אף דין הבקשה להדחות לשחרור לחלופת מעצר שאינה לצורך הליך גמילה לאור המסוכנות להישנות התנהגותו האלימה.

8.         לאור האמור, אני מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ז  אדר תשע"ב, 11/03/2012 במעמד הנוכחים.