החלטה בתיק בשא 7332/08

1.         בפני בקשה למחיקת כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר".

2.         המשיב, מנהל עסק של יעוץ וטיפול במיסוי נדל"ן ופרוייקטים, הגיש תביעה כספית בסך של 594,721 ש"ח כנגד המבקשות, בגין חובן כלפיו. המשיב צרף לכתב התביעה הסכם חתום, לטענתו, על ידי הנתבעות וחלופת מכתבים בין הצדדים.

3.         המבקשות הגישו בקשה למחיקת כותרת התביעה ולהארכת מועד להגיש כתב הגנה מטעמן. לטענתן, המבקשת מס' 2 אינה צד להסכם ואין ראיות לכאורה בכתב לתמיכה בעילות כתב התביעה כנגד מי מהמבקשות, לרבות המבקשת מס' 1.

המבקשות טוענות, כי המבקשת מס' 2 אינה צד להסכם ואינה מחוייבת על פיו וכי חישוב שכר טרחתו של המשיב, כפי שבא לידי ביטוי בכתב התביעה, מנוגד לאמור בהסכם (המבקשות הקדישו חלק ניכר מבקשתן לעניין חישוב החוב, לשיטתן). מכאן, לטענתן, יש למחוק את כותרת התביעה.

4.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5.                     תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, קובעת, בין היתר, כי ניתן להגיש בסדר דין מקוצר, תביעות על סכום קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב.

כדי לענות על השאלה האם תביעה ראויה להידון בסדר דין מקוצר, אין להתחשב אלא במה שנאמר בכתב התביעה. בית המשפט מתבונן בכתב התביעה ובמסמכים שצורפו אליו ובודק האם מתקיימים התנאים להגשת התביעה בהליך זה. במדה ותנאים אלו אינם מתקיימים, הרי שעל בית המשפט למחוק את כותרת התביעה ולהעבירה לדיון בסדר דין רגיל (ראוי לציין בהקשר זה, כי הבקשה, כמו גם התגובה לה, גדושות בטענות עובדתיות שלא נתמכו בתצהיר ולפיכך, אין מקום להתייחס אליהן).

בנוסף, הלכה היא, כי הראיה שבכתב, הנדרשת על פי תקנה 202(1)(א), איננה חייבת להוות ראיה למלוא עילת התביעה, אלא די בראשית ראיה בלבד.  הדרישה להגשת ראיות בכתב, אין פירושה שיש צורך שראיות אלה יתמכו בכל רכיבי התביעה לכל פרטיהם והפסיקה קבעה כי מדובר בדרישה מינימאלית. הדגש בהליך של סדר דין מקוצר הוא על הגנת הנתבע ובהליך זה בודק בית המשפט האם יש לו במה להתגונן, או שמא הוא מבקש רק לדחות את הקץ ולהשהות את פסק הדין כנגדו (ראה ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שביעית עמ' 110 - 111).

6.                     המשיב צרף לכתב התביעה הסכם בין הצדדים, שלטענתו חתום על ידי המשיבות. עיון בהסכם מעלה כי הוא לא נושא חותמות של המבקשות, אלא, חתימות של מי מנציגיהן בלבד. המבקשות אינן מכחישות את דבר ההסכם, אלא, טוענות כי מי שחתם על ההסכם הם נציגי המבקשת מס' 1 בלבד וכי המבקשת מס' 2 אינה צד להסכם. טענה זו לא נתמכה בתצהיר או באסמכתאות אחרות כלשהן ומכל מקום, מקומה בבקשת רשות להתגונן ולא בבקשה למחיקת כותרת. ההסכם שצורף לכתב התביעה מהווה התחייבות, אשר בהצטרפה לעובדות בכתב התביעה, מניחה את התשתית העובדתית לתביעה. די, אפוא, בצירוף ההסכם, כדי להכשיר את התביעה להידון בסדר דין מקוצר (בהתקיים התנאי הנוסף, בנוגע לסכום תביעה קצוב).

7.                     התביעה נשוא תיק זה, כוללת כאמור סעד לפיצוי כספי. תנאי עיקרי לבירור תביעה בהליך של סדר דין מקוצר הוא שהתביעה תהיה על סכום כסף קצוב, משמע - סכום כסף שניתן לקביעה על ידי חישוב אריתמטי פשוט, ללא צורך בשומה או בהערכה. מאידך, תביעת פיצויים הטעונה הוכחה בראיות ונתונה לשומה של בית המשפט, אינה נופלת בגדרה של תקנה 202 הנ"ל (ראה ד. בר - אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה שביעית), עמ' 120).

המשיב עותר בתביעתו לחייב את המבקשות בתשלום סכומים, מכח המנגנון הקבוע בהסכם שנחתם בין הצדדים ונספחי התביעה האחרים. סכום התביעה ניתן לקביעה על ידי חישוב חשבוני פשוט, ללא צורך בשומה או בהערכה, הוא נסמך על הסכם שיש לו ראיה בכתב ולפיכך, הוא עומד בתנאי תקנה 202(1)(א) ובר תביעה בסדר דין מקוצר. עצם העובדה שהמבקשות חולקות על סכום החוב ועל דרך עריכת חישובו, יכול שתצדיק אולי מתן רשות להתגונן, אולם בוודאי שאין בכך כדי לשלול את סכום החוב, כסכום קצוב (ראה ד. בר אופיר, שם, בעמ' 121).

8.         לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

            המבקשות תשלמנה למשיב את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ש"ח ומע"מ.

9.         בקשת רשות להתגונן תוגש על ידי המבקשות עד ליום 20.6.2008.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום 25 במאי, 2008 (כ' באייר תשס"ח) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: