החלטה בתיק בשא 5267/04

א.        כ ל ל י

1.         בפני בקשה להארכת מועד להגשת כתב תשובה מטעם המבקשות, לתגובת המשיבה, בנוגע לבקשתן לאישור הגשת התובענה הייצוגית כנגד המשיבה, עד ל- 30 יום מיום קבלת מענה מטעם  המשיבה על שאלון ודרישה לגילוי המסמכים.

2.         המבקשות הגישו בתאריך 11/10/04 בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית, מכוח סעיף 46ב' לחוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח-1988.

המשיבה הגישה את תגובתה, בתאריך 01/03/05, בגדרה התנגדה להכרה בתובענה כייצוגית.

בתגובה, עתרו המבקשות להגיש כתב תשובה, ברם לשיטתן, הכנתו כרוכה בעיון במסמכי המבקשות, כמו גם בתשובות לשאלונים שהופנו אליהן. לפיכך, עותרות המבקשות בבקשה זו להארכת המועד להגשת כתב תשובה מטעמן, עד 30 יום לאחר המועד בו יתקבלו מסמכי המשיבה והתשובות לשאלון שהופנה אליה.

3.         המבקשות טוענות כי ללא הנתונים והמסמכים המצויים בידי המשיבה, כגון נתוני מערכת ה-ABCמהם ניתן לעמוד על היקף מכירות המשקאות הקלים והרווחים, לא יהא לאיל ידן להגיש כתב תשובה, ערוך כדבעי.

המשיבה מתנגדת, כאמור, להארכת המועד, להגשת כתב התשובה, בנימוק כי טרם הבשיל המועד למענה לשאלון ולגילוי מסמכים, אשר המועד להגשתם הוא בשלב ההוכחות, לאחר הגשת כתבי הטענות על ידי הצדדים כאשר הפלוגתאות בין הצדדים ברורות וידועות. המשיבה סומכת תגובתה, בין היתר, על תקנה 120(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") לפיה-

" (א) בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים, אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך שלושים ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או כתב התשובה, לפי המאוחר יותר, בבקשה בכתב להשיב בתצהיר על השאלון או לגלות בתצהיר את המסמכים ולבעל הדין לא נענה לבקשה תוך שלושים ימים מהיום שנמסר לו כתב הבקשה".

מכוח תקנה זו ברי, כי אין לאפשר לבעל דין להאריך מועד הגשת כתב תשובה עד לאחר גילוי ועיון במסמכים וקבלת תשובות לשאלון.

עוד טוענת המשיבה, כי כתב תשובה, נועד ליתן מענה לטענות מפתיעות שהועלו בכתב ההגנה, טענות אשר נבצר מהתובע לחזותן בעת הגשת התובענה. ברם, אין לפתוח פתח לתובע, לסכם את טענותיו במסגרת כתב תשובה. לפיכך, אין נפקא מינא לעובדה, לפיה טרם ניתנה למבקשות הזדמנות לעיין במסמכי המשיבה.

זאת ועוד, טרם קמה זכותה של המשיבה לעיון במסמכים ולקבלת תשובות לשאלונים, שהרי  בקשתה להגשת תובענה ייצוגית טרם התקבלה.

משאלו פני הדברים, טוענת המשיבה, כי המבקשות עושות שימוש לרעה בהליכי משפט.

על יסוד טעמים אלו ואחרים, מתנגדת המשיבה לבקשה להארכת המועד.

4.         בתגובה לטיעוני המשיבה, טענו המבקשות, כי אין להגיש כתב תשובה, אלא לאחר שהעובדות והנתונים יהיו מונחים בפניהן, להבדיל מהשערות ומידע חלקי. לטענתן, סירובה של המשיבה להארכת המועד, נועד לטשטש את התמונה המונחת בפני בית המשפט, לתמונה חלקית, שאינה מבוססת ואינה ממצה.

לטענת המבקשות, הליך האישור של תובענה ייצוגית, איננו מתחלק לשני חלקים- שלב כתבי הטענות ושלב הגשת הראיות, אלא המדובר בשלב דיוני אחד, המסתיים עם הגשת תשובת המבקש לתגובת המשיב לבקשת המבקש.

ב.         דיון

1.         סוגיית העיון במסמכים במסגרת הליך של אישור תובענה ייצוגית נדונה לראשונה  ברע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט (5) 774 (להלן: "פרשת טצת"). בפרשת טצת נפסק, כי נתבע בבקשה לאשור תובענה ייצוגית, זכאי לבקש צו גילוי ועיון במסמכי התובע, תוך התנאה כי המסמכים שגילויים נדרש, הינם רלוונטיים לשאלות העולות בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

בענייננו, דווקא המבקשות הביעו את רצונן לעיין במסמכי המשיבה. סוגיה זו נדונה   ברע"א 10052/02 בועז יפעת ו-5 אח' נ' דלק מוטורס ו-6 אח', פ"ד נז(4), 513 (להלן: " פרשת יפעת"). שם, סוקר השופט ריבלין את ייחודו של ההליך לאישור תובענה ייצוגית, ואת השוני הקיים בינו ובין הליכי ביניים אחרים:-