החלטה בתיק בשא 3828/06

1.         זוהי החלטה בבקשת המבקשים על פי פקודת בזיון בית משפט,להורות למשיבה 2, לציית להחלטות בית המשפט מיום 21.03.06 ומיום  17.7.06, ולתאם פגישה אצל רואה החשבון של המשיבה,לצורך מתן הסברים בעניין הדוחות הכספיים ומסמכי הנהלת החשבונות, אשר הוצגו בפני המבקשים במסגרת העיון במסמכים. 

2.         בדיון שהתקיים ביום 21.03.06, הסכימו הצדדים, כי המבקשים רשאים לעיין בכל הדוחות הכספיים של המשיבות וכן בחשבוניות הנמצאות אצל המשיבות, ולצלם כל מסמך מתוכם, וכן המבקשים יהיו רשאים לקבל הסבר של רואה חשבון לשאלות, ככל שתעלנה, ופגישה לצורך כך תקבע  תוך 14 ימים.

            בהחלטה שניתנה בדיון האמור, הוריתי לצדדים לנהוג כפי שהסכימו.

3.         בהחלטתי מיום 17.07.06 נקבע, כי הצדדים יתאמו מועד על מנת לסיים את העברת הנתונים והעיון במסמכים תוך 10 ימים, נוכח הצהרת ב"כ המשיבה בדיון שהתקיים באותו מועד.

4.         המבקשים טענו בבקשתם דנא, כי המשיבה לא קיימה את החלטות בית המשפט כאמור לעיל.

            המבקשים טענו,  כי עד היום לא תואמה פגישה למתן הסברים מרואה החשבון של המשיבה, וכי המשיבה מערימה קשיים,  מזלזלת בהחלטות בית המשפט, ובכך פוגעת בזכויות התובעים, וגורמת ל"סחבת".

5.         המשיבה טענה בתשובתה כי למבקשים ניתנו כל ההסברים אשר בקשו,  ממחלקת הנהלת החשבונות של המשיבה, בפגישה אשר נערכה בנוכחות ב"כ המשיבות וב"כ המבקשים.

            לטענתה, אין לה חובה להעמיד רואה חשבון, לצורך מתן הסברים למבקשים, משום שלא מוטלת עליה חובה כזו בהסכם שבין הצדדים (אשר בגינו הוגשה התביעה), ומשום שהתשובות לשאלות שיש למבקשים, הינן בידיעת "הנהלת החשבונות" של המשיבה, ולאו דווקא בידיעת רואה חשבון.

6.         המשיבה הוסיפה וטענה, כי בשלב זה, לא העלו המבקשים כל שאלה אשר נותרה ללא מענה, לאחר העיון במסמכים, ולאחר הפגישה שנערכה בין שני הצדדים, וכי אילו הועלו שאלות כאלה, היתה המשיבה עונה עליהן לגופן לאחר בדיקה.

7.         סבורני, כי המשיבה לא קיימה את ההחלטה מיום 21.03.06, אשר נתנה תוקף להסכמת הצדדים במלואה, כאשר לא דאגה לכך, שבמועד הפגישה יעמוד רואה חשבון לרשות המבקשים, לצורך מתן הסברים ותשובות כנדרש. מקריאת   הסכמת הצדדים  כפשוטה, ברור כי   היה על המשביה לדאוג לכך,  שבמהלך  הפגישה,  יהיה רואה חשבון  זמין לצורך  מתן ההסברים  שהרי הוסכם  בין היתר,  כי המבקשים "...יהיו רשאים  לקבל הסבר  של רואה חשבון... תקבע  פגישה לצורך  כך ..."  דהיינו,  ההסברים  צריכים היו  להנתן  באותה פגישה.

8.         סבורני  עם זאת,  כי ההליך בו נקטו  המבקשים, אינו ההליך המתאים בנסיבות. הליך עפ"י פקודת בזיון בית משפט נחשב הליך אכיפה קיצוני, נוכח חומרת הסנקציות שניתן לנקוט במסגרתו ולכן מקובל לראות בו הליך שיורי, לאחר שההליכים האחרים האפשריים נבחנו או מוצו.

            נראה כי אין להיזקק להליכי בזיון בית משפט, כאשר קיימת דרך אחרת לביצוע ההוראה השיפוטית.           

9.         נראה, כי  יש  לייחס  את מחדלה של המשיבה,  להבנה שגויה  של ההתחייבות שנטלה על עצמה,  ולא לזלזול  במבקשים או בבית המשפט,  שהרי המשיבה  מילאה  חלק משמעותי מההסכמה, בכך שהעבירה  את מסמכי הנהלת החשבונות  למבקשים,  ודאגה  להפגישם עם מנהלת מחלקת  הנהלת החשבונות  של המשיבה.

10.        בענייננו,  די יהיה במתן צו לקיום הפגישה בנוכחות רואה חשבון, ואין צורך  בשלב זה בקביעת   סנקציה על פי פקודת בזיון בית המשפט.

אני מורה אפוא, כי תוך 7 ימים, יפרטו המבקשים בכתב את כל שאלותיהם ויבהירו, לאילו סעיפים או מסמכים, נדרשים הסברי רואה חשבון.

ב"כ המשיבה תתאם פגישה תוך 7 ימים מקבלת הודעת המבקשת, בה ישתתף רואה חשבון מטעם המשיבה, לצורך מתן הסברים ותשובות כמבוקש.

11.        סבורני, כי חרף דחית הבקשה , נכון לחייב את המשיבה בתשלום שכר טרחת עו"ד  של המבקשים בגין הבקשה, משום  שכאמור בסעיף 7  לעיל,  לא מילאה המשיבה  אחר  ההחלטות במלואן, ובכך אילצה   את המבקשים   לפנות בענין  שוב אל בית המשפט .

            אני מחייב אפוא את המשיבה, לשלם למבקשים שכר טרחת עו"ד בגין הבקשה, בסך 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ניתנה היום י"ז בחשון, תשס"ז (8 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.