החלטה בתיק בשא 173371/05

בפני בקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף.

בד בבד עם בקשה זו הוגשה בקשה לדחיית המועד להגשת כתב ההגנה בתביעה שכנגד, בקשה אשר נענתה בחיוב ותוצאותיה הותלו בתוצאות החלטה זו.

התביעה העיקרית

התביעה העיקרית הוגשה ביום 17.3.04. התובעת הייתה חברה בע"מ ששמה מרסל טורס והנתבעים היו התובעים שכנגד דכאן. התביעה העיקרית נסבה על עסקת קניה ומכירה של מיניבוסים מאת מרסל טורס בע"מ אל מטיילי נהורה בע"מ כאשר ויקטור שממה היה המוציא והמביא בעסקה מטעם מטיילי נהורה בע"מ.

כמפורט בכתב התביעה התברר כי המיניבוסים נמכרו כשהם משועבדים וכתוצאה מכך נגרמו להם נזקים נשוא התביעה העיקרית.

התביעה העיקרית הוסדרה בהסדר פשרה בדיון בפני בישיבת יום 5.5.05. בהסכמת הצדדים נקבע כי התביעה העיקרית תדחה ללא צו להוצאות. בתמורה נדחתה גם התביעה שכנגד אשר הגישו הנתבעים מטיילי נהורה בע"מ וויקטור שממה מול זאב רפאל.

עם זאת הודגש בהסכם הפשרה כי "ההליכים בין מטיילי נהורה בע"מ וויקטור שממה, לבין זאב רפאל יישארו על כנם וימשכו כסדרם".

כלומר, התביעה שכנגד נותרה במתכונת מצומצמת בין התובעים שכנגד מטיילי נהורה בע"מ וויקטור שממה, שהם המשיבים בבקשה זו, לבין זאב רפאל שהוא הנתבע שכנגד אשר נותר, והמבקש בבקשה זו.

הבקשה והתביעה שכנגד

התביעה שכנגד צומצמה כאמור ונותרה רק מול המבקש. במקורה התייחסה תביעה זו גם לחברת מרסל טורס. מהות התביעה שכנגד הייתה, כנגד מרסל טורס והמבקש כמנהלה, בגין הפעילות ו/או המחדל בפעילות מכר המיניבוסים, הסרת השעבודים ורישום הבעלות.

לאחר מכן, ובהסכם הפשרה מיום 5.5.05 נמחקו הדדית התביעות, ונותרה רק תביעת המשיבים נגד המבקש, בגין הנזקים שלטענתם נגרמו להם עקב הנ"ל.

המבקש, בבקשה הנוכחית שופך קיתונות של רותחין, על הסכם הפשרה ואופן כריתתו. לטענתו מכיוון שהוא היה ערב של מרסל נחום, ומכוח כך הוגשה התביעה שכנגד מולו, פקעה ובטלה גם יריבותו מול התובעים שכנגד. שהרי, אם מרסל נחום הגיעה להבנה עם התובעים שכנגד ברי כי הוא, כערב מטעמה אינו חייב עוד במאומה.

עוד הוא מוסיף כי הסכם פשרה נחתם, באופן תמוה, מבלי לשתף אותו. הוא מוסיף כי הוא עצמו לא היה נכח כלל בדיון ולא היה מיוצג. כרקע לכל הנושא הוא הודיע, כי גב' מרסל נחום הייתה ידועתו בציבור במשך שנים. הם נפרדו בחודש מרץ 2005 בסכסוך "גדול, מר ומכוער" כהגדרתו. לדבריו המחלוקות ביניהם מתבררות כיום בבית המשפט הנכבד לענייני משפחה.

בתמצית, טענותיו הן כדלקמן:

א.         הסכם הפשרה נכרת מבלי לשתף אותו, ולכן יש לבטלו מחובת הצדק.

ב.         העדר יריבות בינו לבין התובעים שכנגד.

ג.          כערב, יש להפטירו משהופטר החייב העיקרי.

עמדת המשיבים

נדרשה עמדת המשיבים ואלה דחו את הבקשה. המשיבים ציינו, כי אכן המבקש לא נכח בישיבת יום 5.5.05 במעמדה נכרת הסכם הפשרה. אולם הדבר היה מתוך בחירה שלו. המבקש ידע או היה עליו לדעת על מועד הדיון. עו"ד מטעמו הופיע באותו דיון והודיע לבית המשפט על המחלוקת בינו לבין המבקש. לכן, לטענותיהם של המשיבים, אין מקום לבטל את פסק-הדין מחובת הצדק, ובכלל.

עוד הם מוסיפים, כי פסק הדין ניתן ונחתם, והדרך הנכונה לתקיפתו איננה בדרך של הגשת בקשה לסילוק על הסף.

מהותית, טוענים המשיבים כי הסכם הפשרה אשר נחתם בין גב' מרסל נחום לבינם, מטרתו הסדרת העברת הבעלות על הרכב הפרטי של גב' מרסל נחום לבעלות המשיבה 1. הכל בהתאם לקו החלטות של בית המשפט בתיק זה בעבר.

אין בינו לבין עילות הנזיקיות בגינן נתבע המבקש ולא כלום.