החלטה בתיק בשא 150560/06

1.         זוהי בקשה לביטול עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד.

המשיב תבע את המבקשים בתביעה בסדר דין מקוצר בסכום של 304,602 ש"ח, ובמסגרת התביעה הוגשה בקשה לצו עיקול זמני , במעמד צד אחד. הבקשה שבפני הינה להשאיר את צו העיקול על כנו, כמו כן הגישו המשיבים  בקשה לביטול עיקולים.

בבקשה להטלת עיקול הוטלו עיקולים על זכויות המשיבה בחמישה רכבים, במפורט בבקשה  (להלן- הרכבים) וכן על זכויות המשיב בדירת מגורים.

2          התביעה הוגשה כנגד המשיבה , כבעלת החשבון וכנגד משיב 2 ונתבע נוסף - לולואי אילן -כערבים כלפי המבקש וכבעלי עניין במשיבה.

בבקשה נטען, כי נודע למבקש, שעסקי המשיבה קרסו והיא חדלה מלתפקד ואין ביכולתה לפרוע את חובה. נטען, כי קיים חשש של ממש שהמשיבה תעלים , או תגרום להעלמת רכושה , או תעביר לידי אחרים את הרכבים , כדי להתחמק מתשלום חובה.

3.         בבקשה לביטול עיקולים, טוענים המשיבים כי הרכבים מוחזקים בידי צדדים שלישיים, הם לא צורפו לבקשה כמחזיקים. הבקשה להטלת עיקולים הינה כללית ובלתי מפורטת ואינה עומדת במבחנים שקבעה הפסיקה והתקנות ובעיקר, המבקש לא הראה שקיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, בעיקר לנוכח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

4.         הרכבים אמנם רשומים על שם מי מהמבקשים, אך הם אינם בבעלותם מזה זמן רב. המשיבים ביצעו עיסקאות ברכבים, אולם אלה נשארו על שם המשיבים, מטעמים טכניים אלה או אחרים.

לטענת המשיבים, רישום הבעלות ברכבים אינה מהווה ראיה ובוודאי לא ראיה קונקלוסיבית לזכויות בהם. ראה ע"א 492/94 לוי נ' רייס פ"ד יט (1) 586.

5.         כמו כן הטיל המבקש עיקול על דירה של המשיב , הדירה הינה בבעלותו ובבעלות אשתו ומשועבדת לטובת חברת מנורה חברה לבטוח בע"מ . אשת המשיב אינה חייבת מאומה למבקשת והשארת העיקול הזמני מהווה הפרה של המשיב ואשתו של הסכם ההלוואה עם חברה מנורה , אשר עלולה לגרום להעמדת האשראי לפרעון מיידי ולמכירת הדירה .

בנוסף הוסכם בין הצדדים כי העיקול ישאר על רכב מסוג מרצדס 320Sמ.ר. 7803617 אשר שוויו כ-250,000 ש"ח.

6.         לענין עילת התביעה

טוענים המשיבים כי המבקש גרם להם להחזיק פקדונות נזילים בסכומים של מליוני שקלים כנגד יתרות חובה במשך תקופה של מספר שנים. המבקש סירב להוראה מפורשת ובכתב של המשיבים לפרוע כספי פקדון נזיל שהוחזק כבטוחה לחובותיהם ולכסות את יתר החובה בחח"ד של המשיבה.כתוצאה מכך החזיר המבקש שיקים בחשבון המשיבה וגרם לה נזקים עסקיים קשים ביותר.

העיקולים הוטלו על רכבים שהם מלאי עסקי של  המשיבה ובכך גרם לפגיעה במוניטין, לאובדן הכנסות ולאובדן לקוחות.

7.         המבקש לא עמד בתנאי תקנות סדר הדין האזרחי, היה עליו לפרט את שמם של המחזיקים הרלבנטיים ברכבים ולהטיל אצלם עיקול, מאחר והמשיבים אינם מחזיקים עוד ברכבים. המבקש לא הגיש בקשה לאישור העיקול כאמור בתקנה 380 לתקנות.

המשיבים מפרטים לגבי כל רכב בנפרד מתי הוא נמכר לצד ג' והתמורה שהתקבלה עבורו. הרכבים נשארו רשומים על שם המשיבים כבטחון לתשלום מלוא התמורה.

דיון

8.         על המבקשת לעבור שתי משוכות. האחת בהתאם לתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, כאשר על המבקש לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה .." המשוכה  השניה הינה בתקנה 374 (ב) לתקנות (להלן: "התקנות"). כאשר על המבקש לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין"

על מבקש צו העיקול לעמוד בשתי משוכות אלה ברמה גבוהה של שכנוע.

9.         לענין קיומה של התביעה אינני סבורה שהמשיבים הצליחו להטיל בה ספק. טענותיהם מתרכזות בסיבות לקיום החוב - אולם לא בחוב עצמו.

10.        המבקש טוען כי המשיבה הפסיקה את פעילותה העסקית והיא קרסה מבחינה כלכלית. נתבע מס' 3 עזב את הארץ והמשיבים נקלעו לקשיים כלכליים חמורים באופן שאין הם יכולים לפרוע את חובם למבקש.