החלטה בתיק בשא 1499/05

בת.א. 5842/03 הגישו התובעים תובענה המכוונת להביא לחיובו של הנתבע בתשלום פיצוי כספי , מכוח ועל פי חוק איסור לשון הרע.

הנתבע הגיש כתב הגנתו והדיון בתובענה נקבע לקדם משפט בפניי.

בעתירה נשוא החלטה זו, עותר הנתבע לעיכוב הליכי בירור התובענה.

בנימוקי עתירתו מציין הוא, בין היתר, כי תלויה ועומדת נגדו קובלנה פלילית במסגרת ק.פ. 1003/03 אשר הוגשה אף היא ביום 21.09.03, הוא מועד הגשת התובענה האזרחית.

הנתבע מוסיף וטוען, כי הקובלנה הפלילית מבוססת על אותה מסכת עובדתית המשמשת יסוד ונדבך של כתב התביעה וכאשר הן ההליך האזרחי והן הקובלנה מבוססים על אותו דבר חקיקה, קרי - חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

תגובת התובעים נתבקשה ונתקבלה ואף מצויה בפניי תגובתו המשלימה של ב"כ הנתבע.

לכאורה, שני עקרונות מנוגדים מככבים בזירה. האחד הוא זה אשר נקבע ברע"א 845/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ (לא פורסם), אשר הורה:

"התופעה של קיום משפטים אזרחיים ופליליים באותו עניין נפוצה למדי, ואין זה ראוי שמשפטים אזרחיים יישארו תלויים ועומדים עד אשר יסתיימו הליכים פליליים באותו עניין."

האחר הינו, כלל פסיקתי המבטא למעשה את הדוקטרינה של "הליך תלוי ועומד", כפי שנקבעה בפסק הדין המנחה ע"א 9/75 שייח סלימאן מוחמד אל-עוקבי נ' מנהל מקרקעי ישראל, פד"י כט(2), 447, וכך נקבע שם:

"לפי ההלכה, כמו ב"מעשה בית-דין" כך גם ב"עניין תלוי ועומד" העילות צריכות להיות זהות.

ברם הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים של צורת התביעות אלא בעניינים של ממש, היינו לפי מהותן העיקרית."

ובהמשך:

"לעניין זהות העילות אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא כאמור שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית."

ברע"א 3755/01 הפניקס חברה לביטוח נ' קפלן ואח', אומרת השופטת שטרסברג-כהן דברים היפים לענייננו:

"סמכותו של בית המשפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב . . . כאשר לא ראוי משום בחינה לאפשר ניהול מספר הליכים כאלה בו זמנית בשאלות דומות, בעילות דומות ובעניינים דומים שתשתיתם זהה. הדברים נכונים לא רק כאשר מדובר באותם צדדים בשני ההליכים, אלא גם כאשר הצדדים אינם אותם צדדים אלא שהעניינים דומים, העילות זהות והאינטרס זהה."

            (ההדגשות אינן במקור - נ.נ.).

עוד ראה, ת.א. (ת"א) 2173/02 מגדל נ' חווה ברן, תק-מח 2003(2), 732.

נדמה כי לאור דברים כה מפורשים, אין צורך כי אוסיף משלי מאומה.

יחד עם זאת, מאחר והצדדים טרחו והאריכו בדיבורם אודות הסיטואציה המסוימת הקיימת אף בפניי, קרי - קיומן של זו בצד זו של תביעה אזרחית וקובלנה פלילית, אוסיף ואתייחס להלן גם לעניין מיוחד זה.