בש"פ
בית המשפט העליון בירושלים
|
8113-04
12/09/2004
|
בפני השופט:
יעקב טירקל
|
| - נגד - |
התובע:
רוברט מישייב
עו"ד דורון שטרן
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אסף רוזנברג
|
| החלטה |
1. על העורר ועל שני נאשמים נוספים (להלן - "הנאשמים הנוספים") הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד וחטיפה. לפי הנטען בכתב האישום קשרו השלושה קשר לשדוד משאית של חברת לוגיסטיקה (להלן - "החברה") שעיסוקה במשלוחים של מכשירי טלפון סלולריים של חברת פרטנר תקשורת בע"מ עם ציוד נלווה, מהמפעל אל נקודות מכירה במרכז הארץ. הנאשם הראשון שבין הנאשמים הנוספים, שעבד בחברה כמאבטח, מסר לעורר ולנאשם השלישי שבין הנאשמים הנוספים, את מסלול הנסיעה של המשאית, וכאשר הגיעה המשאית לנקודה מסוימת בדרכה עצרו אותה העורר והנאשם השלישי, היכו את נהג המשאית באגרופים, הוציאו אותו מן המשאית והעורר הסיע את המשאית לאזור התעשייה בכפר סבא.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ד' רוזן) בהחלטתו מיום 29.8.04, ציוה לעצור את העורר עד תום ההליכים. את הנאשם הראשון ציוה לשחרר בתנאים ובערובות. ההחלטה בעניינו של הנאשם השלישי נדחתה עד לקבלת תסקיר של שרות המבחן.
העורר עורר על ההחלטה לעוצרו.
2. הראיות העיקריות נגד העורר הן תפיסתו במכונית שבה נהג בעקבות מכונית שבה נהג הנאשם השלישי - שבה נמצא חלק משלל השוד - וכן איכון שיחות הטלפון הנייד שלו המעיד, כלשונו של בית המשפט המחוזי, ש"צעד במסלול השוד". עוד מסבכות את העורר ראיות עקיפות שונות, כמו מזכר של חוקר משטרה, שיש בו מעין "ראשית הודייה" מצדו של העורר, טענת אליבי שהעלה וממנה חזר בו, קשרי הידידות הממושכים בינו לבין הנאשם השלישי, שהודה במיוחס לו, וכן שתיקותיו במהלך חקירותיו.
די בראיות אלה כדי לשמש ראיות לכאורה נגד העורר באשמות המיוחסות לו וכדי להקים עילת מעצר נגדו. מעורבותו הנטענת של העורר בעבירות המיוחסות לו, כאמור לעיל, מעידה על מסוכנות רבה וצדק בית המשפט המחוזי בסוברו שאין להפיגה אלא על ידי מעצר.
3. הערר נדחה.
ניתנה היום, כ"ו באלול תשס"ד (12.9.04).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. מפ
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת