אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש"פ 3108/05

החלטה בתיק בש"פ 3108/05

תאריך פרסום : 05/07/2005 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
3108-05
05/04/2005
בפני השופט:
עדנה ארבל

- נגד -
התובע:
גורג' אשקר
עו"ד ויסאם לידאו
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד נעמי כץ
החלטה

1.        בפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט נ' אהד), מיום 23.3.05, שהורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.        נגד העורר הוגש כתב אשום לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, המיחס לו, יחד עם אחרים, קשירת קשר לביצוע שוד בנסיבות מחמירות (בחבורה, באלימות ובפציעה), עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 245(ב) לחוק; ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק. 

           על פי הנטען בכתב האישום, העורר ושני נאשמים אחרים (להלן: השלושה או המבצעים) נכנסו בכח לדירתם של שניים אחרים (להלן: המתלוננים), תוך שאחד המבצעים האחרים הציג בפני המתלוננים חפץ הנחזה כאקדח. לאחר כניסתם לדירה, השלושה אילצו את אחד המתלוננים להכנס לחדר פנימי, הכוהו בכל חלקי גופו באגרופים בסטירות ובבעיטות ולא חדלו עד שהמתלונן נפל על הספה. כתוצאה מהמכות נגרמה למתלונן פציעה ברגלו. בשלב מסוים נכנס לדירה שכנם של המתלוננים, והמבצעים האחרים איימו עליו, ועל המתלוננים, באומרם "אני אעלים אתכם", "יהרגו אותו", "יזרקו לו רימון רימון לתוך הבית" וכן איומים וגידופים אחרים. לפני עזיבתם, השלושה תלשו בכח שרשרת מצווארו של אחד המתלוננים, וכן נטלו מהדירה 500 ש"ח ומכשיר טלפון סלולרי.   

3.        בד בבד עם הגשת כתב האשום הוגשה בקשה למעצר השלושה עד תום ההליכים. בא-כוח העורר הסכים כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים, אך ביקש שתיבחן אפשרות לחלופת מעצר. בית המשפט הורה על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של כל אחד מהנאשמים.

           תסקיר המעצר שהוכן בעניינו של העורר מציין כי עברו הפלילי בעבירות  רכוש ואלימות החל כבר בגיל 15, והוא אף נדון לצו מעון למשך 18 חודשים. לפני כשנה וחצי הורשע שוב בעבירות רכוש ונדון לעבודות שרות. מנגד, התסקיר מציין את גילו הצעיר של העורר, כבן 20, את ילדותו הקשה והאחריות שהוא נושא בקרב המשפחה בגידול אחיו הקטן. לאחר בחינת החלופות המוצעות, המליץ התסקיר על חלופת מעצר במעצר בית בבית דודתו וסבתו בנצרת, הרחק ממקום האירועים וממגוריהם של המתלוננים. חרף המלצת שירות המבחן, בית המשפט המחוזי הורה על המשך מעצרו של העורר, תוך שהוא קובע - ללא הנמקה של ממש - כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו אלא בדרך של מעצר עד תום ההליכים וכי אין מקום להסתפק בחלופת מעצר.

4.        בדיון שהתקיים בפניי העלה בא-כוח העורר מספר טענות כנגד החלטת בית המשפט המחוזי. הוא מציין כי אחד המתלוננים מסר בהודעתו כי אמנם העורר השתתף באירוע ובהפעלת האלימות כלפי המתלוננים, אך בשלב מסוים התחיל העורר לצעוק על המבצעים האחרים באומרו "זה בית של בן אדם, אל תשברו כלום." המתלונן סיפר כי העורר התחיל לריב עם המבצעים האחרים בצעקות. כן טען כי גם על-פי כתב האישום, חלקו של העורר בשוד ובאיומים קטן משל האחרים, וכי השתתפותו באירועים היתה פסיבית, כלשונו. באשר לטענת המדינה כי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט והדחת עדים, הדגיש בא-כוח העורר כי מרשו נעצר שבוע אחרי האירועים, ולא נטען כי ניצל ימים אלו כדי להשפיע על העדים. לבסוף ציין כי אמנם יש לעורר הרשעות קודמות, אך לא הושת עליו עונש מעצר.

5.        באת-כוח המדינה טענה בפניי כי הצורך במעצר נובע הן ממסוכנותו של העורר - הבאה לידי ביטוי בחומרת המעשים המיוחסים ובעבירות הקודמות של העורר - והן מהחשש לשיבוש הליכים ולהדחת עדים. המבצעים איימו על חייהם של המתלוננים, והיה כבר עד אחד שסירב להעיד. באת-כוח המדינה מציינת, כי למיטב הבנתה יקבע מועד קרוב להוכחות, ואחר כך ניתן יהיה לשקול מחדש את סוגית המעצר.

6.        לאחר שמיעת טענות באי-כוח הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מנוס מדחיית הערר. אמנם מדובר באדם צעיר, אך כבר בגילו הצעיר הספיק לצבור הרשעות קודמות. נכון אמנם כי חלקו באירועים היה קטן משל האחרים, אך אין להקל ראש גם בחלק אשר מילא בהתפרצות האלימה, בהכאות ובשוד. המעשים היו מתוכננים, והם בוצעו באלימות ובאכזריות, תוך התפרצות לביתם הפרטי של הקרבנות, אשר לא עשו למבצעים דבר. על-פי המתואר, הרכוש שנלקח במהלך השוד לא היה בעל ערך רב, ודווקא עובדה זו מבליטה את האכזריות לשמה שבמעשים. לא יכול אפוא להיות חולק כי נשקפת רמה גבוה של סכנה מאדם המוכן לבצע מעשים חמורים כאלו המתוארים בכתב האישום, גם אם על פניהם מעשיהם של האחרים היו חמורים אף יותר. בשלב מסוים של השוד התחיל העורר להתקומם כנגד חומרת המעשים, וצעק על המבצעים האחרים. אני מאמינה כי עובדה זו, ביחד עם גילו הצעיר, מצביעים על כך כי קיימת תקווה שהעורר יפרוש מדרכו הנוכחית. אכן, עתידו של העורר בידיו, אך בהווה אין מנוס מהמשך מעצרו על-מנת להגן על הציבור.

           הערר נדחה אפוא.   

           ניתנה היום, ט' בניסן תשס"ה (18.4.05).

                                                                                                      ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ