החלטה בתיק בש"א 5232/07

1.         בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים (כב' הרשמת תמר נמרודי) מיום 5.7.06 (ת.א. 4355/06).

2.         כנגד המבקשים ניתן ביום 5.7.06 פסק דין בתובענה כספית שהוגשה על ידי המשיב, וזאת לאחר שלא הגישו כתב הגנה, למרות שבית משפט קמא נתן ארכה להגשתו. בקשה לביטול פסק דין שהוגשה בחלוף כחצי שנה ממועד מתן פסק הדין, נדחתה בהחלטת בית משפט קמא מיום 26.2.07. ביום 18.4.07 הוגשה בקשת רשות ערעור על ההחלטה לביטול פסק הדין (ברע 3139/07) ועימה בקשה זו לעיכוב ביצוע פסק הדין.

3.         לטענת המבקשים, אי הגשת כתב הגנה לא נבע מזלזול במועדים הקבועים, אלא מפאת קשיים כלכליים ורפואיים בהם הם היו נתונים. באם תתקבל בקשתם לרשות ערעור, סיכויי הערעור להתקבל טובים, ואילו ביצועו המיידי של פסק הדין יכביד עליהם מאד בהיותם אנשים קשי יום.

4.         לטענת המשיב, הכלל הוא כי ביצועו של פסק דין לא יעוכב, וכאשר מדובר בפסק דין כספי יעוכב ביצועו רק אם יוכח כי יקשה לגבות בחזרה את הכספים מאת הזוכה, במידה ויתקבל הערעור. המבקשים לא טענו ולו ברמז כי אם ישולמו הכספים למשיב לא ניתן יהיה לגבותם בחזרה, ומצבם הכלכלי הקשה של המבקשים אינו יכול להוות סיבה לעיכוב. שיקולים אלה ייושמו בבחינת קל וחומר מקום בו מדובר בבקשת רשות ערעור, להבדיל מערעור בזכות. באשר לסיכויי הערעור, הרי שהמבקשים העלו בבקשת רשות הערעור טענות שלא בא זכרן בבית משפט קמא, ובאין נימוק המצדיק העדר הגנתם בבית משפט קמא, הסיכויים לקבלתם בערכאת הערעור קלושים.

דיון

5.         ראשית ייאמר, כי על פי תקנה 468 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, הסמכות הנתונה לערכאת הערעור לעיכוב ביצוע מותנית בפניה מוקדמת לבית המשפט שנתן את ההחלטה. במקרה זה, לא הובאה כל ראיה לכך כי בוצעה פניה כאמור לבית משפט קמא, ומטעם זה בלבד יש לדחות את הבקשה. אולם, היות ולא מצאתי ממש בבקשה עצמה החלטתי לדון בה אף לגופה.

6.         הכלל הוא כי בדונו בעיכוב ביצוע שוקל בית המשפט שני שיקולים עיקריים: סיכויי ההצלחה בערעור, ואם יזכה המערער בערעורו, לאחר שפסק הדין כבר בוצע, יהא זה מן הנמנע, או קשה, להשיב את המצב לקדמותו (א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003) (להלן: "א. גורן"), בעמ' 527). סיכויי הערעור והנזק הצפוי תלויים זה בזה ומושפעים זה מזה. בשלב הראשון שוקל בית המשפט את סיכויי הערעור. אם הגיע למסקנה כי טובים הסיכויים שיבוטל פסק הדין, או אם הגיע למסקנה כי הסיכויים לכך קלושים, כך פוחת משקלו של השיקול השני, שהוא היחס שבין הנזקים הצפויים לכל אחד מבעלי הדין אם יעוכב הביצוע. אולם אם סיכויי הערעור מאוזנים או שלא ניתן להעריך אותם, יעבור מרכז הכובד אל השיקול השני (הנזק הצפוי) והוא שיכריע (ד. בר-אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" (חלק א', מהדורה שישית, אפריל 2005) (להלן: "בר-אופיר"), בעמ' 174). על המבקש את עיכוב ביצועו של פסק הדין, לשאת בנטל להראות כי בלא העיכוב יגרם לו נזק חמור ובלתי הפיך, ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ( שם, בעמ' 176).

7.         באשר לסיכויי הערעור, המבקשים לא העלו נימוק מוצדק להעדר הגנתם בבית משפט קמא, וכל שנטען באשר לסיכויי הערעור בתביעה גופה הוא כי מדובר בתביעה קנטרנית ושקרית. בכך אין כדי להרים את הנטל להוכיח כי סיכויי הערעור טובים. אולם, מוכן אני להניח לטובת המבקשים כי סיכויי הערעור מאוזנים, היות ולטעמי לא מתקיים התנאי השני.

8.         באשר למידת הנזק שייגרם למבקשים, הרי שבמקרה שלפנינו, מדובר בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי. כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק דין הקובע חיוב כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור - לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו ( א. גורן, בעמ' 528). המבקשים, לא טענו כי אם יבוצע פסק הדין והם יזכו בערעור הם לא יוכלו לגבות את כספם בחזרה, אלא טענתם היתה כי ביצועו המיידי של פסק הדין יכביד עליהם מאד לאור מצבם הכלכלי הקשה. הכלל הבסיסי הוא כי מצבו הכלכלי של מערער שהוטל עליו חיוב כספי אינו מהווה שיקול במסגרת שקילת בקשתו לעכב את ביצוע פסק הדין. אולם, נקבע כי אין מדובר בעמדה גורפת ולפעמים יש מקום לשקול אף את מצבו הכספי של המבקש ואת האפשרות שיתמוטט כלכלית. ההתחשבות במצבו של המבקש ובהשפעת ביצועו המיידי של פסק הדין על מצבו מותנית בכך שהמבקש יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין, למהותם ולאפשרות תיקונם, ולצורך כך על המבקש להגיש תצהיר שבו יפורטו היטב העובדות אשר עליהן נסמכות טענותיו (בש"א 8240/96, ע"א 6626/96 איתן חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ (5) 403, פיסקה 4). במקרה שלפנינו, לא הונחה תשתית שכזו על ידי המבקשים. אמירה סתמית לפיה תשלום החוב יגרום לקשיים בלתי מבוטלים לוקה בחוסר פירוט ואין בה כדי לשכנע שאמנם בפנינו המקרה החריג המתאים לעיכוב ביצוע של חיוב כספי, בשל סכנה להתמוטטות כלכלית של המערער (ע"א 1480/04  מליבו ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון, תק-על 2004 (3) 2948, פיסקה 2).

9.         בשולי הדברים יוער, כי ניתנה למבקשים הזדמנות להשיב על תגובת המשיב וזאת עד ליום 30.4.07, אולם תגובתם לא הומצאה.

10.       מסקנה

לאור האמור, דין הבקשה להידחות. המבקשים יישאו בהוצאות הבקשה ועוד שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,500 ש"ח + מע"מ.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007), בהעדר הצדדים.