החלטה בתיק ברע 2408/06

1.      לפני בקשת רשות ערעור על החלטות המפקח על רישום המקרקעין (כב' המפקח פנחס לוי) בבקשה לסעד זמני מיום 14.9.06 (להלן - הצו הזמני) ובבקשה להבהרת החלטה מיום 26.9.06 (להלן - החלטת ההבהרה), לפיהן ניתן, לבקשת המשיבים (להלן- מילר) צו מניעה זמני האוסר על המבקשים (להלן - הררי) לערוך שינויים קנייניים או תכנוניים בשטח שבמחלוקת בין הצדדים בבית משותף המצוי ברח' דוד מרכוס 2 והידוע כגוש 30022 חלקה 1 (להלן - הבניין).

2.      בין הצדדים קיים סכסוך ארוך שעניינו בבנייה שבנו המבקשים על גג הבניין. הבניין נשוא הסכסוך כלל במתכונתו המקורית 4 קומות בנויות - קומת מרתף בשטח 94 מ"ר, קומת קרקע בשטח 234 מ"ר, קומה ראשונה בשטח 215 מ"ר וקומה שנייה, ובה דירת גג בשטח של 68 מ"ר. מילר הינם בעלים של 3 מן הדירות בקומת הקרקע והקומה הראשונה, והררי הם הבעלים של הדירה המצויה בקומה השנייה (דירת הגג). הואיל והקומה השנייה של הבניין המקורי הייתה בנויה רק בחלקה, פוצל גג הבניין לשלושה חלקים המצויים בשני מפלסים. כך, נוצרו בבניין שני גגות נמוכים במפלס אחד (סומנו בתשריט כ-8א ו-8ב), וגג גבוה מעל התקרה של דירת הגג (סומן בתשריט כ-8ג). במסגרת בניה שביצעו הררי בבניין הם הרסו את דירת הגג, ובנו במקומה שתי דירות בקומה השנייה המשתרעות על מלוא שטח הקומה (הכולל את דירת הגג (הקודמת) ושני הגגות - 8א' ו - 8ב') ומעל אותה דירה בנו בקומה השלישית דירה נוספת ששטחה 168 מ"ר (להלן- הקומה השלישית). מילר התנגדו לבנייה שביצעו הררי משך כל תקופת הבנייה ונקטו בהליכים שונים כדי למנעה, הן במישור התכנוני, בפני גורמי התכנון השונים, והן במישור הקנייני בערכאות שונות.

3.      במסגרת דיון בעניינם של הצדדים לפני בית המשפט העליון בע"א 5043/96, התבקש צו מניעה זמני שיאסור על הררי להמשיך בבניה בקומה השלישית. הבקשה נדחתה בהחלטת בית המשפט העליון מיום 27.11.97. במסגרת בקשה לעיון חוזר בהחלטה נתן בית המשפט העליון, ביום 21.12.97 , תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה :

"1. המשיבים אינם מנועים להמשיך בבניה.

2. אין בהסכמת המערערים להמשך הבניה כדי להתפרש כוויתור על טיעוניהם במישור הקנייני (לרבות במסגרת ע"א 5043/96) ובמישור התכנוני או כדי לגרוע מהטיעונים האמורים.

3. אין בהסכמת המערערים להמשך הבניה כדי למנוע מהם לפעול כנגד היתר הבניה שניתן למשיבים.

4. אם יתקבל ערעורם של המערערים בע"א 5043/96 יהא בית המשפט מוסמך לפסוק בערעור גם:

א) כי הבינוי שכבר בוצע מעל הגג המשותף והשנוי במחלוקת יהרס;

ב) או כי המערערים יפוצו על ידי המשיבים, בין על ידי הקצאת זכויות בבינוי האמור או בדרך של תשלום כספי.

5. אם יתקבל הערעור, ובטרם יפסוק בית המשפט כאמור בסעיף 4 לעיל, יהא בידי באי כוח הצדדים לטעון בקצרה, בעל פה או בכתב (לפי החלטת בית המשפט) לגבי האופציה הרצויה להם מבין האופציות המצוינות בסעיף 4 לעיל.

6. אם הבינוי השנוי במחלוקת יסתיים טרם שיינתן פסק דין בערעור, ייקבע בית המשפט הנחיות לגבי איכלוס הדירה או הדירות בתוספת הבניה השנויה במחלוקת"

4.      בפסק הדין שניתן באותו ערעור (ע"א 5043/96 גלמן ואח' נ' הררי-רפול, פ"ד נ"ד   (3) 389), התקבל ערעורם של מילר ונקבע כי הררי אינם רשאים לבנות בקומה השלישית יותר מ - 68 מ"ר על גג 8ג (להלן- החלק המותר) וכל בניה בשטחים אחרים בקומה השלישית (להלן- החלק האסור) מהווה פגיעה בזכויותיהם הקנייניות של מילר ברכוש המשותף.