החלטה בתיק ב"ש 91341/05

1. ערר על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו בת.מ. 11291/05 (כבוד השופטת א' פרוסט-פרנקל) אשר הורתה ביום 8.4.05 על שחרורו של העורר ממעצר בתנאים שונים, לאחר שמצאה כי קיימת עילת מעצר של שיבוש הליכי חקירה וכן לצורכי הליכי חקירה.

הערר מתייחס לשני תנאים בלבד:

א. אורך תקופת מעצר הבית שנקבע על 12 יום.

ב. איסור כניסה למשרדי מע"מ למשך 10 ימים שלאחר תום מעצר הבית.

2. המערער מכהן בתפקיד ממונה על תחנות מע"מ 1 + 2 תל אביב. העורר חשוד בקבלת שוחד תמורת מתן הטבות בתיקי עוסקים, ביצוע מעשי מרמה והפרת אמונים, ומסירת מידע חסוי ממחשבי מע"מ, שאינו מורשה למוסרו. החקירה התנהלה בתחילה באופן סמוי,ולאחר שנעצר העורר ב- 29.3.03 החלה חקירה גלויה ובוצעו בה, על פי הנטען, פעולות חקירה רבות.

3. ב"כ העורר טוען כי אין כל צורך בהמשך החזקתו של העורר במעצר בית, שכן:

א.     עוד טרם המעצר הותקנו בחדרו במקום עבודתו האזנות נפח, האזנה טלפונית ומצלמה נסתרת, כך שכל מה שהתרחש בחדר תועד.

ב.     נערכו חיפושים, הן במקום העבודה הן בבית והן במחסני בית המכס.

ג.       במהלך המעצר של העורר נחקרו אנשים רבים וזאת כדי למנוע אפשרות של תיאום גרסאות ושיבוש מהלכי חקירה, ולכן אף שוחרר ממעצרו.

ד.     גם לאחר שחרורו למעצר בית, העורר זומן למשרדי המשיבה, הוא נחקר, מוצגים לו סרטים וקלטות ומתבקשת תגובתו. אי לכך אין גם חשש לשיבוש מהלכי חקירה, ואין צורך במעצר בית.

ה.     לא מוצגים בפני העורר חשדות ספציפיים, כך שאינו יכול להגיב בצורה עניינית, למרות בקשותיו ולמרות נכונותו לעבור בדיקת פוליגרף.

ו.        אין כיום עילה למנוע כניסתו למקום העבודה. כל המסמכים הרלוונטיים למשטרה, נתפסו ונלקחו. במניעת הכניסה לעבודה נמנעת זכותו להתגונן, שכן נמצאים שם מסמכים אישיים שלו אשר יש בהם לסייע בידו להוכיח את חפותו. קיים חשש כי שוחרי רעתו יעלימו מסמכים אלה.

4. התביעה לעומת זאת טוענת כי העורר עושה הכל על מנת לסכל את החקירה, אינו משתף פעולה, החקירה עדיין בעיצומה ויש פעולות חקירה שעדיין יש לבצע. בהקשר זה אף הוגש חומר חסוי (שסומן ב.מ/1), וכן הוגש לי חומר חקירה מ- 14/04/05.

אשר לאיסור הכניסה למקום העבודה, טען ב"כ המשיבה כי בפגרת הפסח מתקיימת שם חופשה מרוכזת, ובכל מקרה אינו יכול לשוב למקום עבודתו שכן נאסר עליו לשוחח עם עובדים במקום העבודה, ושיבתו תכביד על המשטרה לפקח עליו מפני שיבוש הליכי חקירה.

5. עיינתי בחומר החקירה מ- 14/04/05. בגליון 2 נשאל העורר שאלות ספציפיות ונקודתיות הנוגעות לקשרים עם משרד רואה חשבון מסויים (אשר את שמו אני נמנעת מלהזכיר מטעמים מובנים). העורר נמנע מלענות על שאלות פרטניות וכל שנרשם כתשובה הוא "החשוד שותק".

יודגש כי לא מדובר בשאלות בלתי ממוקדות כטענת העורר, אלא בשאלות פשוטות ונקודתיות, כך שאכן עולה חוסר שיתוף פעולה מצידו.

גם מגליון מספר 3 של החקירה התמונה דומה. העורר נשאל שאלות ספציפיות לגבי אדם מסויים שנהג להפנות אליו חברים שלו, על מנת שיפתור להם בעיות שהיו להם במע"מ. בכל השאלות הקשורות לאדם זה, שהינו בעל עסק, העורר שותק ואינו משתף פעולה.

אינני רואה צורך להרחיב ולעבור באופן מפורט על גליונות נוספים אשר גם מהם עולה כי העורר אינו נותן תשובות ענייניות אלא שותק.

מעבר לכך, הוצג בפני חומר חסוי (ב.מ/1 וכן המזכר שהוצמד אליו) מהם עולה כי יש פעולות חקירה נוספות אשר עדיין לא הסתיימו  ויש לבצען.