החלטה בתיק א 74333/04

בפני תביעת שכ"ט של עו"ד כלפי לקוחו המתבססת על הסכם שכ"ט (נספח א' לתביעה) אשר הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר.

בית המשפט העלה  ביוזמתו את עניין התאמת התביעה לידון בהליך של סדר דין מקוצר ועל כך נסובה החלטה זו.

תקנות 202 ו- 203 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעות:

202. תביעות לפי סדר דין מקוצר

ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות -

(א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;

(ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק;

(2) תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות;

(3) תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 12, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב.

 203. דרך ההגשה

כתב תביעה כאמור בתקנה 202 יוכתר במלים "סדר דין מקוצר", יצורף לו העתק של המסמכים או החשבונות המובאים לראיה ויומצא לנתבע יחד עם הזמנה ערוכה לפי טופס 17.

מהתקנות הנ"ל למדים כי תביעה בסדר דין מקוצר תשען על ראיות בכתב, וכתב התביעה יוכתר בכותרת "סדר דין מקוצר" ויצורפו לה העתקי המסמכים המובאים כראייה. כאשר התביעה אינה יכולה מטעם זה או אחר להתברר בסדר דין מקוצר רשאי בית המשפט לתקן את הפגם על ידי מחיקת הכותרת האמורה (המ' 304/63, 465/63 דוד בקר נ' ס' ג' חברה להשקעות בע"מ פ"ד י"ז 2445, 2448) מחיקה זו תעשה בעת בירור בבקשת הרשות להתגונן, ולאחר שבית המשפט החליט שאין להגיש את התביעה בסדר דין מקוצר.

לדידי, תכליתו של ההליך המקוצר אחד הוא ועניינו במיצוי ההליכים המשפטיים בין צדדים באופן וצורה החוסכים בעלויות משפט ומונעים אף את כילוי זמנו של ביהמ"ש שהינו משאב ציבורי בעל חשיבות.

אכן רציונלים מהותיים לו להליך המקוצר, אך גם לזאת סייג יינתן, היות ומנגד לאלו קמה לה וגם ניצבה זכותו של הנתבע להמציא לו יומו בבית המשפט ולהוציא לאור משפטו לחובה או לזכות, תוך עיון ודיון בטענותיו לגופן.

לצורך זו שם לו המחוקק גדר וסייג בהפעלתו של ההליך המקוצר והתנה את קיומו אך לתביעה בסכום "קצוב" הנובעת מכח חובה או התחייבות מפורשים או מכללא ושיש עליה ראייה בכתב וכן לתביעה "קצובה" שעילתה בהוראה מפורשת או בחיקוק.

נתקיימו תנאים אלו, רשאי התובע לתבוע בסדר דין מקוצר, לא נתקיימו - חובה על ביהמ"ש למחוק את כותרתה של התביעה הקרויה בשמה "סדר דין מקוצר". לעניין זה נקבע כי  לטענת מחיקת הכותרת יזקק השופט אך לכתבי הטענות ולמסמכים המצורפים אליה, אין על השופט בשלב זה להיכנס בפרטי העובדות אלא די כי יכריע בבקשה על פי המסמכים המצויים לנגד עניו. (ע"א 465/89 - גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ . פ"ד מה(1) 69, 70).

בעניין זה אציין, בקליפת אגוז, כי הלכה היא כי הראיה בכתב הנדרשת בהתאם לתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, אינה חייבת להיות ראיה מלאה הבאה להוכיח את התביעה על כל פרטיה, אלא די בראשית ראיה בלבד. ( ע"א 186/77 סוכנויות (השכרת רכב) בע"מ נ' מימי טרבלוס, פ"ד לג(1) 197, 201 - 200, וכן בר אופיר, עיל, בעמוד 71).

ואולם, תקנה זו הדורשת, כתנאי לנקיטת ההליך את קיומו של "סכום קצוב".