החלטה בתיק א 48859/05

1.                  לפני בקשה מטעם התובעת, ילידת 9.9.70, אשר נפגעה לטענתה בתאונת דרכים ביום 1.3.05, למינוי מומחים רפואיים בתחום הא.א.ג והפסיכיאטריה.

2.                  לתובעת מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, אשר קבע במסגרת חוות דעתו כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 10% בגין פגיעה צווארית.

עוד קבע המומחה במסגרת חוות דעתו כי " כחודש לאחר התאונה נבדקה על ידי רופא פסיכיאטר בתמונה של PTSD עם מרכיב דיכאוני. באותה התקופה התאוננה גם על כאבי ראש, צפצופים באוזניים, כאבים בצוואר ובגב ו'כאבים בכל הגוף'. אני מעריך שבעת התאונה נפגעה בצווארה פגיעת הרקמות הרכות במנגנון צליפת השוט...בעקבות החבלה, הופיעה תמונה של WAD ... אשר כללה גם את תלונותיה על כאבי ראש, צפצופים באוזניים, סחרחורת, 'כאבים בכל הגוף', כולל הכאבים בגב האמצעי והתחתון. לעיתים יש חפיפה בין הסימפטומים של הפרעת ה WAD לבין אלו של הפרעת ה PTSD , כאשר תסמונות אלו משפיעות זו על זו. כיום לא מתאוננת יותר על הפרעות נפשיות. ממשיכה לסבול מהפרעות הקשורות לתסמונת ה WAD".

3.                  הנתבעת מתנגדת לבקשה.

ועותרת כי במידה וימונו מומחים רפואיים בתחומי הרפואה המבוקשים, יפסל המסמך מיום מאת ד"ר סוסנוסקי מיום 10.4.05, המהווה לשיטתה חוות דעת.

4.                  ביום 25.2.07 קבעתי, בין היתר, כי " מאחר והמומחה הרפואי פרופ' תום הלל נתן דעתו לתלונת התובעת באשר לתחומי הרפואה המבוקשים, בטרם תינתן החלטה לגופה, מתבקש המומחה הרפואי לחוות דעתו בדבר הצורך במינוי מומחים רפואיים נוספים בתחום ה-א.א.ג והפסיכיאטריה...".

5.                  המומחה הגיש תשובתו ביום 13.3.07, וזו לשונה: " בחוות דעתי הנ"ל, על פי המסמכים הרפואיים שעמדו בפני, שייכתי את תלונותיה על צפצופים באוזניים... והסחרחורת, לתסמונת ה WAD ... ציינתי גם שקיימת חפיפה בין סימפטומים של PTSD ... לבין סימפטומים של ה WAD . ציינתי שכיום איננה מתאוננת יותר על הפרעות נפשיות ספציפיות, אלא הפרעות שניתן לשייכן לתסמונת ה WAD . בסיכום: אני לא סבור שיש מקום למנות מומחים נוספים בתחום ה-א.א.ג. והפסיכיאטריה".

6.                  התובעת הגישה תגובתה לאור תשובתו זו של המומחה.

התובעת סבורה כי שאלות ההבהרה מטעם המבקשת שנשלחו לפרופ' תום הלל ביום 13.3.07 ותשובותיו לא עמדו לעיון בית המשפט.

התובעת צירפה את השאלות והתשובות לתגובתה.

בשאלות א'-ג', נשאל המומחה בדבר תלונותיה של התובעת על הטינטון. בשאלה ד' נשאל המומחה בדבר נכותה האפשרית בתחום הנפשי.

באשר לשאלות א' וג' ענה המומחה כי " על פי המסמכים הרפואיים שעמדו בפני, רופא א.א.ג, או כל רופא אחר, לא איבחן פגיעה וסטיבולרית. לא הוצגו בפני בדיקות שמיעה, או הערכה רפואית, שהנבדקת סובלת מפגיעה בשמיעה".

באשר לשאלה ב' ענה המומחה כי ייחס את תלונותיה על טינטון לתסמונת הWAD.

באשר לשאלה ד' ענה המומחה כי " ...שאלתי אותה שאלה מכוונת, כיצד היא מעריכה את מצבה הנפשי כיום. היא אמרה שאמנם עדיין מקבלת טיפול בכדורי בונסרין, אך מצבה מבחינה נפשית, הסתדר. מאז הרישום של הרופא הפסיכיאטר מיום 20.12.05, כ-9 חודשים לאחר התאונה, לא מצאתי רישומים פסיכיאטרים...".

יחד עם זאת, טוענת התובעת בתגובתה, כי לפרופ' הלל לא הוצגו מלכתחילה בדיקות שמיעה והערכות הרפואיות המעידות שהמבקשת סובלת מבעיות בשמיעה וזאת משום שב"כ סבר שממילא בעיות טהורות בתחום הא.א.ג. אינן רלוונטיות לקביעת הנכות האורטופדית.

טענה דומה מעלה התובעת אף לתחום הנפשי וטוענת כי מסמכים בנוגע לפגיעתה של התובעת בתחום הנפשי לא הועברו למומחה, משום שאין מסמכים אלה רלוונטים לבדיקתו ולתחום מומחיותו של האורטופד.

תמהני, הכיצד מפנה התובעת שאלות הבהרה למומחה מבלי להציג לפניו את מלוא החומר הרפואי המתייחס באופן ספציפי לשאלות עליהן נשאל המומחה.

7.                  התובעת צירפה לבקשתה מסמכים רפואיים אשר מהם עולה כי התובעת נבדקה על ידי מומחה א.א.ג. אשר מצא כי האוזניים תעלות דו צדדי ללא צרומן, תופיות תקינות, שקופות והחזר עור תקין.

התובעת נדרשה לביצוע בדיקת שמיעה אשר העלתה כי לתובעת היו תגובות מעט מהוססות ומאוחרות והבדל קל בין אוזן ימין לשמאל.