החלטה בתיק א 41514/06

בפני בקשה לסילוק על הסף.

התביעה:

התביעה הוגשה ביום 13.7.06 בגין הסך של 329,380 ש"ח.

לטענת  התובעת, היא  סיפקה    מוצרי פיתוח ותשתית לחברת הבנייה רוטמן  ובניו  פיתוח (1992)  בע"מ (להלן: " רוטמן").

המוצרים הרלוונטיים נועדו לאתר בנייה ברחוב ילדי טהרן בראשון לציון, שם שימשה רוטמן כקבלן משנה של הנתבעת.

התובעת גורסת, כי הסחורה סופקה לאתר אולם תמורתה לא שולמה.

גם תמורת סחורה שסופקה לאתרים אחרים, לא שולמה.

התובעת טוענת כי בהסכמי הזמנת המוצרים הופיע בסעיף 13 א', ב', "תניית שימור בעלות".

לפיה, הבעלות במוצרים שסופקו ללקוח תעבור אליו רק עם תשלום מלוא התמורה ובמקרה של אי תשלום מצד הלקוח תמורת המוצרים שסופקו, תהא התובעת רשאית להכנס לכל חצרים בהם יימצאו מוצרים, להוציאם ולהעבירם לחזקתה.

תנייה דומה הופיעה גם בתעודות המשלוח של המוצרים דנן.

התובעת טוענת, כי בין לילה הפכה רוטמן חדלת פירעון.

בחודש יולי 2006, ימים ספורים לפני הגשת התביעה, פוטרו כל עובדיה של רוטמן ומנהלה עזב את הארץ.

ספקים רבים נכנסו לאתרי החברה כדי ליטול את הסחורה שלהם בחזרה.

אף נציגי התובעת הגיעו לאתר על מנת להשיב את הסחורה לידיהם, אולם נציג הנתבעת סרב לאפשר למשאיות עמוסות המוצרים, לצאת מן האתר ואף הזמין ניידת משטרה בטענה של השגת גבול.

כפועל יוצא, לא הצליחה התובעת למזער את נזקיה ולקבל בחזרה את הסחורה שתמורתה לא שולמה, ומכאן התביעה.

מבחינה משפטית, נועצת התובעת יתד טענותיה בעילות הבאות:

א.         עשיית עושר ולא במשפט.

ב.         גרם הפרת חוזה.

ג.          הפרת חובת תום לב.