החלטה בתיק א 34412/07

1.       כנטען בכתב התביעה, התובעת (להלן: "המבקשת"), ילידת 1932, נפגעה בתאונה ביום 13.11.05, עת מעדה בשטחה של הנתבעת (להלן: "המשיבה").

          לאור הפערים בין חוות הדעת אשר הוגשו מטעם הצדדים, הוריתי בהחלטתי מיום 22.11.07, על מינויו של ד"ר פעילן, כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה.

          כעת, עותרת המבקשת, לביטול המינוי.

2.       טענות הצדדים

          א.      לטענת המבקשת, בתיק אחר בו מייצג בא כוח התובעת, מונה ד"ר פעילן כמומחה רפואי מטעם הנתבעות, ובאותו תיק התנהג ד"ר פעילן באופן בעייתי מבחינת הנבדקת. לטענתה, כיוון שלאחר שמחה בא כוחה בפני משרד הנתבעות על התנהלותו והתנהגותו של המומחה, הועברה מחאתו למומחה, עלול הדבר לגרום למשוא פנים מצידו של המומחה, לכשיערוך חוות דעתו בתביעה הנדונה.

          ב.      המשיבה מתנגדת לבקשה.

                   לטענתה, בעיית ההתנהגות הנטענת של המומחה, לא הוסברה ופורטה בכלל ולא נתמכה בתצהיר בפרט.

                   כן טוענת המשיבה, כי בתיק בו התנהג המומחה באופן בעייתי, כנטען, שימש כמומחה מטעם הנתבעות ואילו בתיק נשוא הבקשה, מונה כמומחה מטעם בית המשפט.

                   לטענתה, הלכה היא כי משמונה מומחה, חזקה כי ינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה.

                   לטענתה, משרד בא כוח המשיבה, אינו עובד עם ד"ר פעילן ואינו מצוי עימו בקשרי עבודה, למעט מקרים בהם מונה כמומחה מטעם בית המשפט.

          ג.       בתשובת המבקשת, היא טוענת, כי קיים חשש למשוא פנים בבדיקת ד"ר פעילן, וכי אין מקום לפרט מפאת כבודו של המומחה.

                   לטענתה, עצם ההתנגדות מעלה "ריח רע" מצד המשיבה, לאור השלב בו נתבקשה הבקשה בטרם נבדקה התובעת על ידי המומחה ובטרם ניתנה חוות דעתו.

3.       דיון ומסקנות

          א.      מומחה אשר מונה על ידי בית המשפט, הינו חלק ממנגנון הבירור המשפטי והוא משמש כמעין זרועו הארוכה של בית המשפט, בתחום הרפואה.

          ב.      פסילת מומחה רפואי תהא מוצדקת כאשר קיימת פגיעה בכללי הצדק הטבעי, כאשר נמצא פגם היורד לשורשו של עניין, כגון פגם בשיקול דעתו של המומחה, חוסר תום לב או משוא פנים. אי תקינות שאינה יורדת לשורש העניין ואינה פוגעת בעבודתו של המומחה ובאובייקטיביות של חוות הדעת, אינה צריכה להביא לביטול המינוי (ראה בר"ע 600/96 אדרי מוטי נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ , דינים עליון כרך נב 658; ת.א. (ת"א) 613/95 דוד ששון נ' מתכת ששון (1984) בע"מ , דינים מחוזי כרך לב' (2) 599.

          ג.       ומן הכלל אל הפרט:

                   אין די בנימוקי הבקשה על מנת לפסול המומחה הרפואי. הטענה כי ד"ר פעילן, נהג בצורה לא נאותה, נטענה בעלמא ולא בוססה. המבקשת לא הצביעה על כל סיבה אשר תביא לפגם בשיקול דעתו של המומחה, חוסר תום לב או אי תקינות היורדת לשורש העניין שתפגע באובייקטיביות המומחה.

                   בהעדר פירוט וביסוס לא ניתן גם לקבל תגובת המומחה, ככל שהיא נדרשת לטענות לא ספציפיות. לכאורה, איפוא, דין הבקשה להידחות.

          ד.      מאידך, ולמרות שלביהמ"ש אמון בלתי מסוייג בד"ר פעילן, שהוכיח עצמו בחוות דעת רבות, הן מטעם בעל דין והן מטעם ביהמ"ש, לאור השלב המוקדם, בו טרם נבדקה המבקשת, לא צריכה להיות מניעה להחלפתו.