החלטה בתיק א 31552/04

בפני בקשה ליתן צו לעיון במסמכים, להורות על העברתם ללא תשלום ולהורות על מענה לשאלון.

רקע:

התובעת מנהלת עסק הנותן שרותים בתחום מסגרות בנין. בין הצדדים הוסכם על מתן שרותי מסגרות בניין לנתבעת במספר אתרים שונים. התובעת הגישה את התביעה בתיק שבכותרת, על חובות, לטענתה, אותן חבה הנתבעת לאור ההסכם בין הצדדים. הנתבעת מכחישה את טענותיה.

במהלך השנים הצדדים נדברו ביניהם, קיימו הליכים מקדמיים ואף הגישו תצהירי עדות ראשית.

ביום 19.10.06, הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה:

א.         הנתבעת תהא פטורה ממתן תשובות לשאלון.

ב.         הנתבעת תגלה מסמכים על פי המבוקש בבקשה שהוגשה ביום 15.10.06 ותאפשר ביצוע עיון כפי שהוסכם בין הצדדים תוך 30 יום. במקרה דנן, העיון יחליף את הגילוי.

עמדת המבקשת:

המבקשת טוענת כי המשיבה הפרה את ההסכמה הדיונית בין הצדדים. לגרסתה, הצדדים נפגשו רק כעבור 70 יום ביום 28.12.06. במועד זה הוצגו לה רק שני תיקים חלקיים מתוך 11 תיקי אתרים שישנם בפועל. לטענתה, התיקים מוינו והוצעו מהם מסמכים חשובים. בנוסף, שאר התיקים הכילו מידע שכבר נמסר לבית המשפט.

ראו סעיפים 9-6 לתצהירו של מנהל המבקשת.

לטענתה, הצדדים קבעו מועד נוסף לעיון במסמכים, אך זה בוטל ביוזמת המשיבה. המבקשת גורסת כי בהתנהלותה, המשיבה מנסה למשוך זמן.

ראו סעיפים 11-10 לתצהירו של מנהל המבקשת.

המבקשת מסבירה כי מנהלה נדרש לשלם עבור צילומי המסמכים שביקש לעיין בהם. לדידה, אין מקום לדרישה זו ובייחוד לאור העובדה כי היא לא דרשה כל תשלום דומה.

ראו סעיף 12 לתצהירו של מנהל המבקשת.

לגרסתה של המבקשת, היא הסכימה לוותר על מתן מענה לשאלון מתוך הנחה כי תקבל את המידע מתוך העיון במסמכים. ברם, משהמשיבה הפרה את התחייבויותיה ולא בצעה עיון כנדרש, היא עומדת על מתן מענה מלא לשאלון שהוצג בפני המשיבה.

ראו סעיף 9 לתצהירו של מנהל המבקשת.

המבקשת מסבירה כי נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי ועיון במסמכים היא גילוי מרבי. באשר לשאלון, לדידה מטרתו הינה חידוד השאלות השנויות במחלוקת והשגת הודיות. לאור התנהלות המשיבה, לטענתה, יש להורות על עיון ומתן מענה לשאלון.

עמדת המשיבה:

המשיבה סבורה כי יש לדחות את הבקשה.

לטענתה, על אף שהוגשו תצהירי עדות ראשית ע"י שני הצדדים בארבעה פרויקטים ותצהירים מטעם התובעת בשני הפרויקטים הנוספים, נאותה לאפשר עיון במסמכיה.

המשיבה מסבירה כי המבקשת התמהמהה בקיום החלטת בית המשפט ולכן המשיבה, היא זו  ששלחה לה תזכורת ביום 05.12.06 לתיאום פגישה.

הצדדים נפגשו ביום 28.12.06. לטענת המשיבה, היא העמידה לרשות התובעת את כל המסמכים הרלוונטיים המצויים בידה, ביחס לששת הפרויקטים לגביהם ניתן צו העיון. המשיבה מסבירה כי המבקשת עיינה בכל התיקים שהוצגו בפניה, ביקשה לצלם מסמכים ביחס לשני פרויקטים וביקשה כי יומצאו לה מסמכים נוספים ביחס לשאר הפרויקטים.

המשיבה צלמה כ-1,100 מסמכים ובקשה כי המבקשת תשא בעלות צילום שאר המסמכים.

ביום 11.01.07, המשיבה שלחה למבקשת את רשימת שאר התיקים שברשותה בצרוף בקשה  להודיעה באלו תיקים ברצונה לעיין. כמו כן, ביקשה להסדיר את עניין התשלום טרם העיון. לטענתה, מכתב זה לא נענה. המשיבה סבורה כי אינה אמורה לשאת בעלויות הצילומים וכי על המבקשת לצלמם בעצמה או לשלם תמורת צילומם.

דיון והכרעה: