בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
27437-03,151562-05
08/03/2005
|
בפני השופט:
אליהו בכר
|
| - נגד - |
התובע:
1. אלקיסי מגדי מוחמד עלי
2. מכתב טקסי אלשעב
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
מונחת בפני בקשה להורות על דחיית ו/או מחיקת התביעה על הסף.
טענות הנתבעת
האירוע המתואר בכתב התביעה, על נספחיו, נופל לגדר "פעולה מלחמתית".
ס' 5 לח' הנזיקים האזרחיים [אחריות המדינה], תשי"ב-1952 [להלן: "החוק"], קובע: "
אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא הגנה לישראל".
הפעילות הצבאית המתוארת בכתב התביעה, הינה בבחינת "מעשה מדינה" -
"ACT OF STATE" - כאשר מדובר בפעילות של המדינה כלפי מי שאינו אזרח המדינה, באזור המצוי מחוץ לסמכות השיפוט הטריטוריאלית של המדינה - ועל כן, קיימת למדינה הגנה בנזיקין ,וביהמ"ש נמנע מלדון בענין.
[בג"צ 1730/96
עאדל סאלב ערבו סביח נ 'האלוף אילן כהן
, פ"ד נה(1) 353].
בהתאם להוראות תקנה 101א'(ד) לתקסד"א, נתונה לביהמ"ש הסמכות להורות על דחיית תובענה מ"כל נימוק אחר".
טענות התובעים
המדובר בטענות לא מוכחות ולא מבוססות, שמטרתן למנוע דיון ענייני ממצה.
כדי לקבוע, כי המכונית של התובעים ניזוקה בפעולה אשר על פי סעיף 5 לחוק מהווה פעולה מלחמתית, יש קודם להוכיח את עובדות המקרה.
את העובדות השנויות במחלוקת, יש לברר במסגרת שלב הראיות ולא בבקשה למחיקה על הסף.
דיון
עסקינן בתביעת נזקי רכוש, כנגד מ"י בנוגע למונית בבעלות התובעים, אשר, כנטען בכתב התביעה, הופצצה ביום 1.11.01 ע"י מטוסים של צה"ל בנסיעה לכיוון שכם, דרך הכפר בלעא.
המונית, לטענת התובעים, הוכרזה כאבדן כללי והמדינה אחראית לנזק לפי ס' 2 לחוק.
המחלוקת המרכזית בתביעה דנן הינה, האם מדובר באירוע המהווה "פעולה מלחמתית" המקנה לנתבעת הגנה בנזיקין על פי החריג הקבוע בסעיף 5 לחוק:
סעיף 1 לחוק מגדיר "פעולה מלחמתית":
"לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף".
לטענת הנתבעת, האירוע המתואר בסעיף 5 לכתב התביעה, הינו בגדר "פעולה מלחמתית", ולתמיכה בטענה זו צירפה הנתבעת תצהיר של ראש חטיבת המבצעים במטה הכללי בצה"ל [להלן: "הרח"ט"].
הרח"ט הצהיר, כי המחבלים אותרו כשהם נעים במונית, כי המחבלים נהרגו כתוצאה מהפעולה, כי בהתאם למידע המודיעיני שהתקבל, המחבלים אותרו במונית ומשימת הכח הצבאי לסיכול הפיגוע הושלמה, כי לא היתה חלופה אחרת לביצוע הפעולה, וכי בכוונת המחבלים היה לבצע פיגוע חבלני ולכן פעלו כוחות הבטחון לסיכול כוונה זו.
סבור אני, כי המחלוקת בענייננו, הינה עובדתית בעיקרה, וכי יש לברר העובדות [מטרת הפעולה, מקרה האירוע, זהות הכח הפועל, האיום שנצפה ממושא הפעולה] לאחר שמיעת הראיות ובשלב ההוכחות.
כמו כן, סבור אני, כי אין לקבוע מסמרות בענין "הפעולה המלחמתית" בשלב מקדמי זה, ללא שמיעת ראיות ובירור עובדתי, ואין לנקוט באמצעי קיצוני של דחיה על הסף, בסוגיה עובדתית הנתונה במחלוקת.
אין מחלוקת, כי במידה ויוכח שמדובר ב"פעולה מלחמתית" אזי תהא המדינה חסינה מתביעת נזיקין, מכח סעיף 5 לחוק.
ואולם, בבחינת השאלה האם מדובר ב"פעולה מלחמתית", יש לבחון המסגרת הנורמטיבית כפי שנקבעה ב
ע"א 5604/94
אוסמה חמד ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 498: