אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 26156/07

החלטה בתיק א 26156/07

תאריך פרסום : 05/10/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
26156-07,167403-07
13/02/2008
בפני השופט:
מנחם (מריו) קליין

- נגד -
התובע:
עו"ד יעקב נתנאל
הנתבע:
מועצה מקומית גבעת-שמואל
החלטה
 

מונחת בפני בקשה לדחיית תביעה על הסף מפאת חוסר סמכות עניינית.

בתאריך ה - 22/03/07 התקשר אל עוה"ד נתנאל יעקב (להלן: "התובע" או "המשיב") בנו והודיע לו כי הגיעו לבית מגוריו נציגי לשכת ההוצאה לפועל וביקשו להוציא מטלטלין בעקבות חוב לזכותה של המועצה המקומית גבעת שמואל (להלן: "הנתבעת" או "המבקשת").

התובע דיבר עם הנציג אשר עדכן אותו כי החוב נוצר בגין דו"ח חנייה מהתאריך ה - 05/12/00. ערך החוב היה 70 ש"ח אשר בצירוף ריבית וכפל הגיע לסך של 175 ש"ח ובנוסף עקב עצם ביצוע פעולות העיקול הועמדו הוצאותיו של הזוכה לסך של 1,186 ש"ח יחדיו.

באותו מעמד הודיע התובע לאותו נציג כי הדו"ח אינו חוקי, עבירת החנייה מעולם לא בוצעה, כי לא נשלחה כל הודעה לעניין הדו"ח עצמו תוך 12 חודשים וכי עצם הקנס התיישן שכן עברו מעל ומעבר לשלוש שנים. עם זאת, כל טענותיו נפלו על אוזניים ערלות והמעקל דרש את הסך של 1,186 ש"ח שאם לא כן, יבצע תפיסת מטלטלין. גם הסכמת התובע לשלם את קרן החוב בסך 175 ש"ח לא הניעו את המעקל. במהלך תפיסת המטלטלין נלקחו מחדר בנו של התובע מסך מחשב ומדפסת בסך של למעלה מחמשת אלפים שקלים למרות שכאמור החוב התחיל בסך של 70 ש"ח ולא עלה על 1,186 ש"ח.

לדידו של התובע זכאי הוא לאסוף תחת אמתחתו צו המכריז על התיישנות הדו"ח ומשכך אין זכאית הנתבעת לגבות את החוב לרבות "הוצאותיה" הנלוות, צו האוסר על נקיטת כל הליך כנגד התובע ופיצויים בסך 30,000 ש"ח בגין הפעולה הבלתי חוקית שנעשתה ואשר גרמה להשפלה ועוגמת נפש רבה לו ולבני ביתו.

הנתבעת הגישה לבית המשפט בקשה לדחיית התביעה על הסף. לשיטתה אין מותב זה ראוי לידון בתביעה מסוג זה שכן הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לעניינים מקומיים.

כתב התביעה האמור עוסק בקנס אשר הוטל על המשיב בגין עבירת חנייה בניגוד לחוק עזר עירוני. משכך ועל פי פסיקת בית המשפט העליון בע"א 8080/99 נפתלי וקס ואח' נ' עיריית תל אביב ואח' (פורסם בנבו)  אין לבית המשפט האזרחי סמכות לדון בנושאים אלו.

לעניין התיישנות העבירה ההלכה קובעת, כי הסמכות מסורה לבית המשפט לעניינים מקומיים שכן המדובר בהכרעה פלילית. לעניין התיישנות העונש טענה המבקשת כי הלה ביצעה פעולות אשר עוצרות את ההתיישנות עליה. כמו כן, ולפי סדרי הדין הפליליים הרי שהמשיב השתהה בבקשתו זו וכי אם מצא לנכון כי הדו"ח שנרשם על שמו איננו נכון היה עליו להגיש ערעור או בקשה להשפט עם קבלתה.

לשיטתה של המבקשת, תביעה זו הינה ניסיונו של המבקש לצאת נשכר מחטאו בחוסר תום לב מוחלט. משכך, הרי שדין בקשה זו להתקבל ויש לדחות תביעת התובע על הסף.


דיון

אינני מוצא לנכון לקבל את בקשת הדחייה ולשיטתי בית משפט זה הוא המוסמך לדון בתביעה דנן בכדי להכריע בה לעניין התיישנות העונש.

להלן עיקר קיבעתו של כב' הש' ריבלין בהלכת וקס האמורה -

"המסקנה כי תביעתם של המערערים עולה לכדי תקיפה ישירה של פעולות הרשות המנהלית. לאור הוראת סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, שנוסחו הובא לעיל, בקשת המערערים היא למעשה בקשה לביטול הרשעתם. אכן, אין להשיג על זכותם של המערערים לבקש את ביטולה של הרשעה, שלשיטתם נתקבלה בניגוד לחוק, אך לא נתברר לי ההגיון העומד מאחורי הגשת בקשה שכזו לבית המשפט האזרחי, שהרי אין לתקוף בהליך אזרחי תוצאותיו של הליך פלילי.

יתרה מכך: לדיון בשאלת תוקף הרשעת המערערים, בהליך המתנהל בבית המשפט האזרחי, חסרונות ברורים. כך למשל, בענייננו, טוענים המערערים כי הקנס שנגזר עליהם לא הושת כחוק, שכן העבירה שעברו (ויודגש כי המערערים אינם מכחישים את עצם ביצוע העבירה), הייתה חמורה מדי מכדי שהעונש שיושת עליהם יהיה הודעת קנס בשיעור הנקוב בהודעות שקיבלו. הם סבורים, כי חובה הייתה, לפי החוק, להעמידם לדין בהליך הרגיל. לו נתקבלה טענתם, היה צורך לבטל את הרשעתם, מכוח הודאתם, לפי הודעת הקנס (ולהשיב להם את הקנס ששילמו), ובד בבד לפעול לענישתם בפרוצדורה הרגילה (פרוצדורה שמחייבת הגשת כתב אישום נגד המערערים וחיובם, במידה שיורשעו, בקנס גבוה מזה בו חוייבו בהודעות שקיבלו). ברי שההליך האזרחי אינו ההליך הנאות להכרעה בדבר הצורך בהעמדת המערערים לדין."

עובר לקיום הדיון בבקשה הגיש המשיב את תגובתו לבקשה גם בכתב. בתגובה זו ציין נקודה חשובה שמבדילה ומאבחנת בין סכסוך זה למקרה שנדון בפרשת וקס דלעיל: המשיב לא שילם את הקנס!

טענה זו מקובלת עלי. לא זו אף זו, ניתן ללמוד מכתב התביעה עצמו כי הסעד המבוקש על ידי הנתבע הוא סעד הנוגע לעניין התיישנות העונש ולא לעניין התיישנות העבירה. נכון הוא שהתובע ציין בכתב התביעה לעניין העבירה עצמה, אשר כביכול לא בוצעה מעולם וכן שהיא התיישנה לאחר שלא נשלחה בדואר תוך 12 חודשים אולם בפועל, בסוף כתב התביעה ציין התובע כך -

"16. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ