החלטה בתיק א 24822/06

1.         המבקשים עותרים לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

2.         רקע עובדתי

            המשיב, יליד 1965, נפגע בתאונת דרכים ביום 29.3.99. בגין תאונה זו הוגשה ע"י המשיב תביעה, ביום 6.4.06, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

3.         לטענת המבקשים, ממועד אירוע התאונה, קרי - 29.3.99 ועד למועד הגשת כתב התביעה חלפו למעלה משבע שנים, ועל כן יש להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

4.         המשיב מתנגד לבקשה.

ראשית, המשיב טוען כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר.

            לגופו של עניין, טוען המשיב כי התביעה לא התיישנה וזאת בשל מספר טעמים:

            לטענת המשיב, חל בענייננו סעיף 9 לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") הואיל ויש לראות במתן פיצוי מטעם המבקשים למשיב בגין ביטוח המקיף, משום הודאה בזכות, אשר ממנה יש להתחיל ולמנות את תקופת ההתיישנות.

            לחילופין, טוען המשיב כי יש להחיל בענייננו את סעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") וסעיף 8 לחוק ההתיישנות, אשר לפי האמור בהם מועד תחולת ההתיישנות יחל ממועד שנתגלה הנזק, להבדיל ממועד האירוע. לטענת המשיב, עד ליום 10.4.99 שהה בבית-חולים תוך חוסר מודעות למצבו, ולא ידע את מהות הנזקים שנגרמו לו. משכך, יש למנות מועד תחילת ההתיישנות אך מיום 10.4.99 ואזי לא מתיישנת התביעה.

            יתרה מכך, טוען המשיב כי רק כחודשיים מיום אירוע התאונה החל להיות מודע לנזק שנגרם לו עת ניסה לשוב לעבודתו, ונתקל במגבלות שלא היה מודע להן.

            מכל אלה סבור המשיב כי כתב התביעה הוגש במועד כדין.

5.         המבקשים הגישו תשובה לתגובת המשיב.

            בפתח טענותיהם טוענים המבקשים כי המשיב לא תמך תגובתו בתצהיר וזאת על אף שמסתמך על טענות עובדתיות בתגובתו. מטעם זה סבורים המבקשים כי אין מקום לקבל את התגובה ויש להורות על דחיית התביעה על הסף.

            לגופו של עניין, טוענים המבקשים, בהתייחס לתחולת סעיף 9 לחוק ההתיישנות, כי אם פוצה המשיב ע"י המבקשים בגין נזקי רכוש, טענה אשר לא הוכחה ע"י המשיב, הרי שאין כל קשר בין נזקי רכוש לבין הודאה בחבות לפי חוק הפיצויים.

            באשר לטענת המשיב בדבר תחולת סעיפים 89 לפקודת הנזיקין וסעיף 8 לחוק ההתיישנות, טוענים המבקשים כי בדנן יש להחיל את סעיף 89(1) לפקודת הנזיקין,ל פיו מירוץ ההתיישנות החל במועד האירוע ומכאן שהתביעה התיישנה.

            לחילופין, טוענים המבקשים כי אף אם נידרש להחיל את סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין ולמנות את ההתיישנות ממועד התגלות הנזק, אזי נידרש לבחון היום בו התגלה לראשונה נזק פיזי כלשהו ואין נפקות להיקף הנזק. מכאן, שיש לראות במועד התאונה את מועד תחילת ההתיישנות, ואף בדרך זו התביעה התיישנה.

עד כאן טענות הצדדים.

6.         דיון

            דחיית תובענה על הסף אפשרית לפי תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984 (להלן: "התקנות"), במקרים הבאים: