החלטה בתיק א 24729/03

            מבוא

1.         התובע, בנק למשכנתאות (להלן: "הבנק") הגיש כנגד הנתבעים - המבקשים תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 556,451 ש"ח.

2.         הנתבעת 2 הגישה בקשה לרשות להגן בשמה ובשם הנתבע 1 שהלך בינתיים לבית עולמו והיא יורשתו.

3.         על-פי התביעה לוו הנתבעים כסף מאת הבנק אך לא עמדו בפרעונה של ההלוואה ומכאן התביעה.

4.         הצדדים הגיעו לידי הסכמה דיונית לפיה הם מוותרים על חקירת הנתבעת והדיון יתנהל על דרך של הגשת סיכומי טענותיהם בכתב.

            טענות הנתבעים

5.         התביעה הינה לתשלום הפרש משוער לאחר שיתקבלו תגמולי ביטוח מחברת הביטוח לאור פטירתו של הנתבע 1.

            לטענת הנתבעת אמורה חברת הביטוח לשלם את כל יתרת המשכנתא. מכל מקום לא קיבלה הנתבעת כל פירוט כמה שולם ע"י חברת הביטוח.

6.         ריבית הפיגורים הנתבעת אינה זו שהוסכמה בהסכם ההלוואה.

7.         העמדת ההלוואה נבעה מקנוניה בין מוכר הדירה, בירס שמואל לבין פקידי הבנק והשמאי מטעמו.

            בהערכת שווי הדירה נקבע סכום מופרז משוויה הריאלי.

            כל סכום ההלוואה הועבר לידי המוכר ודבר לא נמסר לנתבע 1. הוראת הקבע להחזר ההלוואה נחתמה ע"י המוכר והוא זה שהחל בהחזרת התשלומים עד שחדל.

8.         הבנק לא נקט צעדים למימוש הדירה מיד עם הפסקת התשלומים החודשיים. בכך איפשר הבנק למוכר לשוב ולמכור הדירה לאחרים פעם נוספת.

9.         הסכומים המפורטים בתביעה אינם מבוססים על כל מסמך בכתב.

10.        הבנק לא גילה את כל הנסיבות שחלקן השתנו לאחר הגשת כתב התביעה.

            דיון

11.        ראשית, יש לציין ששני הצדדים בחרו בכתבי בי-דין שלא לפרט את כל המסכת העובדתית הרלוונטית לאירועים נשוא התביעה. על העובדות נמצאתי למדה מתוך החלטות בתי המשפט בערכאות השונות שנדרשו לאירועים אלו.

            שני הצדדים, מבקשים ללמוד על קביעות עובדתיות מתוך החלטות בתי המשפט כל אחד לעניינו הוא.

12.        על-פי אותן החלטות מצטיירת התמונה הבאה: