הבקשה
1. בפני בקשה לתשלום תכוף על פי סעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").
2. המבקש, קיל פבל (להלן: "המבקש"), יליד 1983, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 16.11.05, עת הוסע ברכב שהיה נהוג על ידי סרגיינקו סטניסלב (להלן: "הנהג").
שאלת החבות
3. בנסיבות העניין ולאור אישור משרד הרישוי על פיו רשיון הנהיגה של הנהג, היה בתוקף עד ליום 15.10.04 ולאחר מועד זה, לא שולמה אגרת רשיון הנהיגה - מתעוררת בעייתיות בשאלת החבות.
4. המשיבה מס' 1, מנורה חברה לבטוח בע"מ (להלן: "מנורה"), מודה בהוצאת תעודת ביטוח המכסה את השימוש ברכב המעורב בתאונה אלא שלטענתה, אין, בנסיבות העניין, כיסוי ביטוחי, על פי הפוליסה, בשל היותו של הנהג, חסר רשיון נהיגה תקף.
5. ביום 20.6.06, הוגשה על ידי מנורה, תעודת הביטוח, על שני צידיה.
על פי תנאי 7 לתנאים הכלליים שבגב התעודה, נקבע והותנה, בעניין בני האדם הרשאים לנהוג ברכב, כדלקמן:
"בתנאי שהאדם הנוהג... הינו בעל רשיון בר תוקף בישראל לנהיגת כלי הרכב הנקוב בתעודה או שהיה בעל רשיון כזה בתאריך כלשהו במשך 12 החודשים שקדמו לנהיגת כלי הרכב ולא נפסל מלקבל או מלהחזיק רשיון כזה על פי הוראות שבחיקוק, פסק דין או החלטות בית משפט או רשות מוסמכת אחרת".
6. לטענת מנורה, היות ותוקף רשיון הנהיגה של הנהג, פקע ביום 15.10.04 ולאחר מועד זה, לא שולמה על ידו, אגרת רשיון, משמע שלא היה בידו רשיון נהיגה תקף, בתאריך כלשהו, במשך 12 החודשים שקדמו לתאונה ועל כן, אין, בנסיבות העניין, כיסוי ביטוחי על פי הפוליסה.
7. קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית"), טוענת כי בנסיבות העניין, יש לראות בנהג כמי שהחזיק ברשיון נהיגה ואין לקבל את הטענה כי אי תשלום אגרת הרשיון, מובילה לתוצאה של פקיעת הכיסוי הביטוחי, בשל נהיגה בהעדר רשיון נהיגה.
עוד מוסיפה קרנית וטוענת כי משפג תוקפו של רשיון הנהיגה, הונפק לנהג רשיון נהיגה זמני, לתקופה שמיום 29.12.04 ועד 29.6.05 ובהמשך, רשיון זמני נוסף, לתקופה שמיום 26.7.05 ועד ליום 26.1.06. הסיבה להוצאת רשיונות אלה, כפי שנרשם על גבי אישור משרד הרישוי שצורף לכתב התשובה של קרנית: "חידוש רגיל". אין מחלוקת כי אגרת רשיון הנהיגה, לא שולמה על ידי הנהג, לגבי התקופה שלאחר 15.10.04, אלא שלטענת קרנית, לאור הוצאת רשיונות הנהיגה הזמניים כאמור, אין לראות בנהג, כמי שחלה לגביו הוראת תקנה 172 א' לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), ואין לראות בו כנהג חסר רשיון נהיגה, רק מחמת אי תשלום אגרת הרשיון.
8. הלכה היא כי במסגרת הדיון בבקשה לתשלום תכוף, אין בית המשפט נדרש לקבוע ממצאים שבעובדה ואין הוא נדרש להיכנס לעובי הקורה ולהכריע בשאלות השנויות במחלוקת. די בשלב זה, בהוכחת זכאות לכאורה, לפיצויים על פי החוק, ראה לעניין זה, ע"א 2745/90
בארי נ' הלפרין ואח', פ"ד מה (3) 57, רע"א 9275/03
פינטו נ' יונה ואח', פ"ד נח (2) 295.
9. בשורה ארוכה של פסקי דין, ניתן תוקף להוראה דוגמת סעיף 7 לתנאים הכלליים שבפוליסה, על פיה, הכיסוי הביטוחי מותנה בקיומו של רשיון נהיגה תקף, במועד ארוע התאונה או במועד כלשהו ב- 12 החודשים שקדמו לכך, ונפסק כי אין בהוראת סעיף 7 (3) לחוק הפיצויים, כדי להתערב ביחסים החוזיים ולשלול תנאים שנקבעו בפוליסת הביטוח, ראה; ע"פ 651/88
שדה נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (1) 49, ע"א 91/82
גודלמן ואח' נ' "הסנה" חברה ישראלית לבטוח בע"מ פ"ד לח (3) 505, ע"א (תל-אביב יפו) 4592/98
חללי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ צלטנר 8252, ת.א. (שלום תל-אביב) 86198/91
טולדנו נ' איתן חברה לביטוח בע"מ ואח', צלטנר 7027, ת.א. (שלום תל-אביב) 22277/03
שמיר נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (צורף ע"י מנורה), ע"א 5085/04 (מחוזי ירושלים)
אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' רביבו תק-מח 2004 (2) 779, ת.א. (מחוזי חיפה) 493/0
עבדל קאדר עאמר נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ תק-מח 2005 (4) 2248, ת.א. (שלום תל-אביב) 100124/01
סרוסי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ תק-של 2005 (4) 4485.
מאידך, נראה כי הנסיבות שנדונו בת.א. (מחוזי חיפה) 308/96
מדלן אזולאי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ תק-מח 98 (3) 2656, עליו מסתמך ב"כ קרנית, בטיעוניו, שונות מענייננו.
10. תקנה 172 א' לתקנות התעבורה קובעת:
"לא יחודש רשיון נהיגה שלא היה לו תוקף במשך תקופה העולה על שנה אחת אלא אם עמד בעליו בבדיקות ובבחינות כאמור בחלק זה, כאילו היה מבקש רשיון נהיגה, ובלבד שרשות הרישוי רשאית לפטור אדם כאמור מהבדיקות ומהבחינות כולן או מקצתן".
הוראת תקנה 172 (א) הנ"ל, מלמדת כי גם מחוקק המשנה, ראה במי שרשיונו פקע למשך תקופה העולה על שנה, כמי שאיבד את כשירותו המהותית לנהוג.
השאלה אם הנפקת רשיונות הנהיגה הזמניים, אשר האגרה בגינם, לא שולמה, מוציאה את הנהג, מתחולת תקנה 172 א' הנ"ל, כטענת קרנית, טעונה ברור עובדתי וטיעון משפטי.
יש לציין כי נראה שהרשיונות הזמניים האמורים, הונפקו, טרם חלוף שנה ממועד פקיעת תוקף רשיון הנהיגה ומשהאגרה בגינם, לא שולמה, שאלה היא, אם עצם הנפקתם, "גוברת", בחלוף שנה, ממועד פקיעת הרשיון, על הוראת תקנה 172 א' לתקנות התעבורה. במסגרת הדיון בבקשה לתשלום תכוף, אין מקום להיכנס לדיון בטענות הצדדים ואלה תידונה ותוכרענה, במסגרת הדיון בתביעה העיקרית. יחד עם זאת, בנסיבות העניין ולאור העובדה שהנהג לא החזיק, במועד ארוע התאונה וב- 12 החודשים שקדמו לה, רשיון נהיגה בר תוקף, דהיינו ששולמה בגינו אגרה, איני סבורה כי די בקיומה של תעודת ביטוח, הנחזית על פניה, כתקינה על מנת לחייב את מנורה בלבד, לשאת בנטל התשלום התכוף. לאור השאלות המתעוררות בנוגע לתוקף רשיון הנהיגה ואשר אין מקום, כאמור, לדון ולהכריע בהן, במסגרת זו, ראיתי להורות כי בשלב זה, תשאנה מנורה וקרנית, בתשלום התכוף, בחלקים שווים ביניהן.
גובה הנזק
11. המבקש סבל משברים רבים בעצמות הפנים, קרע בריאות שתוקן בניתוח ושבר בשורש כף יד ימין. המבקש אושפז עד ליום 30.12.05 ובשחרורו, הופנה להמשך טיפול ומעקב רופא א.א.ג., אורטופד ומרפאת עור.
12. התאונה ארעה במהלך שרותו הצבאי של המבקש ובזמן חופשה מאושרת.
