1. הצדדים הינם הבעלים של בית משותף בן שתי יחידות דיור הבנויות אחת מעל השניה, כאשר היחידה התחתונה שייכת למשיב והיחידה העליונה שייכת למבקש.
2. הרכוש המשותף מתחלק בין הצדדים בחלקים שווים, כשחלקים מן החצר ומן הגג צמודים לדירותיהם.
3. בין הצדדים קיימים חילוקי דעות בכל הנוגע לאחזקה ולשימוש בשטח הבית עד כדי הצורך בפנייה לערכאות משפטיות.
4. ביום 31.8.1999 הגיש המשיב תביעה כנגד המבקש למתן צו למניעת עבודות בניה ותוספת בניה מעל לדירת המשיב (להלן: "
התביעה הראשונה"). התביעה נדחתה בנימוק שהמרפסת הפתוחה מסומנת בתשריט תקנון הבית המשותף, בחלקת המשנה של המבקש.
5. ביום 9.7.2001 הגיש המשיב תביעה נוספת כנגד המבקש (להלן: "
התביעה השניה"). בתביעה זו עתר המשיב למתן צו עשה להתקנת מדרגות כניסה מדירת המבקש לגג (ולחלופין - לביצוע הפרדה על-ידי קירות לצורך יצירת כניסה נפרדת לגג), לביצוע שיפוע לירידת מים בחלקו של המבקש בגג, להריסת המבנה שהקים על גג דירת המשיב שבקומה א' (ולחלופין, לחיוב המבקש בתשלום כספי בגין הקמתו), להוצאת מטלטליו של המבקש מחלקו של המשיב בגג ולחיובו בתשלום שכר טרחה בגין הבניה הבלתי חוקית.
לבקשת המשיב נמחקה התביעה. לא נפסקו הוצאות, אולם הותנתה הגשתה של התביעה או של תביעה אחרת, אשר תכלול את אחת מהעילות שפורטו בתביעה השניה, בתשלום הוצאות בסך של 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ.
6. ביום 28.9.2004 פנה המשיב למפקחת על רישום המקרקעין בתל-אביב, בתביעה למתן צו פינוי ו/או צו עשה לסילוק ו/או לפינוי המבקש ומטלטליו משטח הגג השייך למשיב, לאיסור כניסה ו/או ביצוע פעולה בחלקו של המשיב בגג, להריסת המבנה שהקים על תקרת המשיב (ולחלופין, לחיוב בתשלום כספי בגין השימוש בו), לחיובו בהתקנת מדרגות כניסה לגג מדירתו של המבקש ולביצוע הפרדה בין שני חלקי הגג לצורך יצירת כניסה נפרדת.
לבקשת המשיב נדחתה התביעה בכל הנוגע למרפסת בדירת המבקש, מחמת מעשה בית דין. כמו כן, ביקש המשיב את מחיקת התביעה בכל הנוגע לגג, הואיל ואין ביכולתו לשלם את ההוצאות שפסק בית המשפט בתביעה השניה. המפקחת נעתרה לבקשתו, אולם חייבה את המשיב בתשלום הוצאות המבקש בסך של 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ.
7. ביום 29.3.2005 הגיש המשיב את התביעה הכספית, נשוא בקשה זו, ובה הוא תובע דמי שימוש ראויים בחלקו של המשיב בגג והשתתפות בהוצאות בגין בניית העמודים מעליהם נבנתה המרפסת. כן הוא עותר לחיובו בהוצאות בגין הגבהת חצר המשיב, באופן שמים לא ינקזו בדירתו.
8. יצויין, כי בין לבין הגיש המבקש תביעה כספית כנגד המשיב בגין נזקים שונים שנגרמו לו, כביכול, בשל מעשיו ומחדליו השונים, וביניהם: עלות חלקו של המשיב בשיפוץ הגג והרכוש המשותף, ירידת ערך בגין תוספת בניה ונזקים אחרים בגין תוספת בניה בלתי חוקית.
9. המבקש עותר למחיקת התביעה הנדונה על הסף ולחיוב המשיב בהוצאות לדוגמא. לחלופין, מבקש הוא להורות למשיב על תשלום סך של 3,500 ש"ח כתנאי להמשך ניהול התביעה.
10. לטענת המבקש, משהגיש המשיב תובענה זו, הכוללת עילה וסעד זהים לאלו שנטענו בתביעה השניה, שעניינם המבנה שהקים המבקש על גג המשיב שבקומה א', היה עליו לשלם למבקש סך של 3,500 ש"ח, בצירוף מע"מ, כתנאי להגשתה, כמצוות פסק הדין שניתן בתביעה השניה.
11. המשיב טוען, כי עילות התביעה אינן אותן העילות, שכן בעוד שהתביעה השניה התייחסה להריסת המרפסת ו/או תשלום עבור פעולת ההריסה, הרי שכאן נתבעת השתתפות של המבקש בעלות הבניה. כמו כן, באם מדובר בעילה זהה, הרי שזו תימחק על-ידו.
דיון
12. עיון בכתבי הטענות שהוגשו בהליכים המשפטיים הנזכרים לעיל מגלה, כי הללו מבוססים על תשתית עובדתית דומה, הפגיעה הנטענת בזכויותיו הקנייניות של המשיב.
13. בתביעה הראשונה טען המשיב, בין היתר, כי המבקש לא התקין גרם מדרגות מהדירה לגג וכי הוא עולה לגג מגרם מדרגות משותף, כי הוא מסרב להתקין קיר הפרדה בגג, כי ביצע עבודות שונות בגג, כגון מעקות, שיש וריצוף, כי בנה על גג המשיב והציב בגג את מיטלטליו.
כאן נטען, בין היתר, כי המבקש לא מאפשר גישה לגג ולמקלט, כי בנה דירה על חלקו של המבקש בגג, השתלט על כל שטח הגג ועושה בו שימוש ייחודי, כי לא בנה מחיצה על הגג ואף עקר את גדר ההפרדה שהציב המשיב, כי בנה מרפסת שלא כדין וכי בנה מעבר גרנוליט לאורך השביל המוביל ועל קרקע המשיב.
14. כפי שניתן להיווכח, הגשת התביעות נובעת מעצם השימוש ומאופן השימוש של המבקש בשטח הבית, ומביצוען או אי ביצוען של פעולות בניה כאלו ואחרות בשטח זה.
15. למיטב הבנתי, כתב תביעה זה אינו מגלה עילות תביעה שונות מאלו אשר שימשו יסוד להגשת התביעה השנייה.
