החלטה בתיק א 2216/01

עניינה של החלטה זו, עתירת המבקשים שהם התובעים, לפיטוריו לאלתר של הנתבע מס' 2, עו"ד שוב, מתפקידו כמנהל הנתבעת מס' 1, באשר לשיטת התובעים, חוטא  עו"ד שוב לתפקידו כמנהל החברה, גורם לה נזקים באופן רציף ומתמשך ואינו פועל לטובתה.

התובעים סוברים, כי יש כאמור לפטרו על אתר ולהחליפו בהם, בהיותם עורכי דין ותיקים ומנוסים, שלהם ניסיון רב בתחום המקרקעין, והם צפויים להביא תועלת לבעלי המניות בחברה, דבר שעו"ד שוב אינו עושה, כל זאת ממניעים פסולים, ומתוך רצון לקדם את טובתו האישית בלבד.

התובעים טוענים, כי עו"ד שוב עושק את החברה, את בעלי המניות שלה, מתחמק מלמלא את חובותיו כמנהל, ומשכך, יש להעבירו מתפקידו.

טענה נוספת, נוגעת להרשעתו של עו"ד שוב בפלילים, בעבירות שיש בהן כדי למנוע את המשך כהונתו כאמור.

בבקשה נוספת, הם עותרים לצירוף תובעים נוספים להליך הנוכחי.

דין הבקשה להורות על פיטוריו של עו"ד שוב לאלתר, להדחות.

אני חייב להודות, כי האמור בבקשה, יש בו כדי להטריד אפילו להטריד מאוד.

עם זאת, מדובר בבקשת ביניים, מדובר בטענות שבחלקן הארי לא הוכחו (אף שהוצגו מסמכים התומכים בהן, מרביתן לא פורטו בתצהיר כמתחייב, ואני מסכים עם עו"ד שוב, שאין די "במודעה" - תהא משמעות הביטוי אשר תהא - כדי להוות תחליף לבקשה מסודרת נתמכת  בתצהיר), ובשלב הנוכחי, לא ניתן להכריע בהן, מבלי שיקבעו ממצאים עובדתיים בכל הטענות כבדות המשקל, שהועלו בה.

למעשה, הוגשו שתי בקשות למינוי מנהל מיוחד, האחת בשנת 2002, והשניה בשנת 2004, כאמור, מדובר בנושא שיכול להיות מוכרע רק לאחר שמיעת ראיות, ולא באופן שבו נקטו התובעים עתה, כפי שציין ובצדק ב"כ עו"ד שוב בסיכומיו.

יש להעיר, כי אינני שותף בהכרח לטענה שלגודל ההחזקות של התובעים בחברה (ובדרך זו, בחברה נוספת בשם מרחבי פיתוח בע"מ, שביחס אליה, למעשה, מועלות מרבית הטענות), צריכה להיות השלכה להמשך תפקודו של עו"ד שוב כמנהל.

גם אם בסופו של דבר, מדובר בהחזקות קטנות, הרי יש לצפות, כי מנהל יפעל לטובת כל בעלי המניות ללא יוצא מן הכלל, גם אם מדובר במי שהחזקתו קטנה, באמצעות החברה הנתבעת מס' 1.

כאמור, לא ניתן היה ללבן במסגרת ההליך הנוכחי את הטענות העובדתיות, בעיקר לא ניתן היה ללבן את כל אותן טענות הנוגעות לפגיעה באינטרסים של החברה (על דרך של פגיעה באינטרסים של חברת מרחבי פיתוח בע"מ), משכך כאמור, דין הבקשה להדחות בעיתוי הנוכחי.

לכך יש להוסיף את העובדה, כי אכן הבקשות לוקות בשיהוי מסוים, אפילו שיהוי משמעותי.

לא מצאתי הסבר של ממש, על שום מה ולמה, לא פעלו התובעים בהתאם להחלטת כב' השופטת ברון, לא מצאתי הסבר של ממש , על שום מה ולמה, אם אכן התובעים פונים שנים על גבי שנים לעו"ד שוב, כפי טענתם, לא הוגשה בקשה בשלב מוקדם יותר, כמו למשל, בעת הגשת התובענה או בסמוך לכך, ומשכך, גם בטעם זה יש כדי להצדיק דחיית הבקשה.

יש גם טעם של ממש, בטענות עו"ד שוב, כי היה מקום לצרף את יתר בעלי המניות כמשיבים, על מנת שעמדתם בנושא זה תישמע, במיוחד בשים לב לעובדה, שמדובר במי שמחזיקים כשני אחוז מהחברה בלבד, ומשמעות פיטוריו של עו"ד שוב, ובצד זאת מינוי מנהלים מיוחדים לחברה, יכול ותהיה לה השלכה של ממש על פעילות החברה, שאין חולק שהיא צפויה להשפיע על החוזים שנחתמו ואשר נסקרו בהרחבה בטיעוני התובעים, כל זאת, מבלי שדעתם של יתר בעלי המניות נשמעה.

סיכומם של דברים עד כה הוא, כי דין הבקשה לסעדים זמניים להדחות.

בנוסף, בשים לב לאמור בעמ' 23 לסיכומי עו"ד שוב, גם דין הבקשה לצירוף תובעים להדחות, במתכונתה הנוכחית, ואם יעמדו התובעים על בקשה זו, יש להגיש בקשה עדכנית, נתמכת בתצהיר, בדבר אותם תובעים שצירופם מתבקש.

עוד אעיר, בטרם סיום, כי היה מקום לעתור לתיקון כתב התביעה, בכל הנוגע להרשעתו בפלילים של עו"ד שוב, דבר שלא נעשה.

נכון להיום, אין מדובר בטענה הנכללת בכתבי הטענות.