בפתח הדברים, אני מבקש להתנצל בפני הצדדים על העיכוב במתן ההחלטה. לאחר הדיון, נותר התיק בלשכתי, מתוך מטרה שתינתן החלטה בתוך ימים ספורים, החלטה שאף החלתי בכתיבתה, אך מחמת טעות לא ברורה, הוציאה יד אלמונית את התיק למזכירות ושם לא נמצא עד לאחרונה ומיד הובא להשלמת החלטה.
עניינו של ההליך, אבעיה שהגיש בורר, בכל הנוגע לשאלת סמכותו.
בין הצדדים להליך הבוררות, נחתם הסכם ביום 20.4.05 (להלן: "
ההסכם").
המועצה ליצור צמחים ולשיווקם (להלן: "
המועצה") הוקמה ב-1.1.04, מכוח הוראות חוק מועצת הצמחים (יצור ושיווק), תשל"ג-1973 והיא מיזגה לתוכה ארבע מועצות קודמות, ובכללן המועצה לשיווק פרי הדר.
ההסכם בין הצדדים נערך על ידי עו"ד שמוליק קסוטו, שהיה פרקליטה של המועצה לשיווק פרי הדר, שכאמור מוזגה לתוך המועצה.
ההסכם נחתם מטעם המועצה על ידי מנכ"ל המועצה והחשב, במעמד ראש ענף פרי הדר במועצה.
ההסכם לא הובא לאישור המנהלה הזמנית המאוחדת של המועצה שהוקמה (ככל הנראה) מכוח סעיף 74 לחוק.
ההסכם כולל תניית בוררות, במסגרתה (בין היתר) הוסמך עו"ד שמוליק קסוטו למנות בורר בסכסוך, ככל שיתגלע בין הצדדים.
כמתואר באבעיה שהגיש הבורר, ההסכם עוסק במתן רשיון וזכויות שימוש בסימן המסחר JAFFA, ועוד סימנים הכוללים סימן זה, לצורך שיווק פרי הדר אל מחוץ לישראל, בתנאי ההסכם.
ההסכם החליף הסכם קודם, שנחתם לפני הקמת המועצה, בין המועצה לשיווק פרי הדר (שעוד הייתה קיימת) לבין מהדרין תנופורט, הסכם שמקוים- כך מוסר הבורר- עד היום.
עו"ד ויסמן, ב"כ השותפות כתב מכתב שהופנה לעו"ד קסוטו, בו מסר לעו"ד קסוטו שהמועצה טוענת לבטלות ההסכם מעיקרו בעוד שהשותפות, אותה הוא מייצג, טוענת להיות ההסכם תקף ומשכך, היא מבקשת לנקוט בהליכי אכיפה שלו ולשם כך, לקיים בוררות בהתאם לסעיף 17 בהסכם.
במענה, הודיע עו"ד קסוטו על מינוי עו"ד שרף, הוא הבורר, לתפקיד זה.
הבורר זימן את הצדדים לישיבת בוררות, אלא שאז פנתה לבורר היועצת המשפטית של המועצה וטענה כי מאחר והמועצה סבורה שההסכם בטל מעיקרו, הרי שגם סעיף 17 להסכם, הוא הסעיף שכלל את תניית הבוררות, בטל ביחד עמו.
היועצת המשפטית הוסיפה טענות ביחס לקיומם של צדדים שלישיים הטוענים כנגד חוקיות ההסכם, לגביהם לא תהא כל החלטה שתינתן בבוררות תקפה ומשכך, אין כל טעם והצדקה לניהול הבוררות והיא ביקשה מעו"ד שרף שיבטל את ההליכים.
במענה, הודיעה השותפות לבורר, כי היא מתנגדת לעמדת המועצה ומבקשת לנהל את הבוררות.
ביום 4.7.06, קבע הבורר שטענות המועצה אינן מפורטות, ולפיכך אין הוא יכול להכריע בהן ונתן הזדמנות למועצה לפרט את טענותיה כדבעי.
בעקבות החלטה זו הוגשו עמדות נוספות של הצדדים וביום 16.7.06 התקיים דיון לפני הבורר שבסיומו הודיע הבורר שתינתן על ידו החלטה ותשלח לצדדים.
ואכן, ניתנה החלטה ביום 18.7.06, שצורפה כנספח י' לאבעיה.
בהחלטה האמורה, קבע הבורר הנכבד כי ללא הסמכה מפורשת מטעם הצדדים בהסכם הבוררות, הוא אכן אינו מוסמך להכריע בשאלת סמכותו. הבורר הפנה לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בע"א 445/80 ג'ברה נ' המועצה האזורית בקעת בית שאן, פ"ד לז(1) 421 (להלן: "פרשת ג'ברה"), בו "הומלץ" לצדדים להסמיך את הבורר לדון בשאלת סמכותו. בנוסף, ציין הבורר הנכבד את עמדת ב"כ השותפות לפיה מן הראוי להגיש אבעיה לבית המשפט, בעניין שאלת סמכותו, וביקש לקבל את עמדת ב"כ המועצה בעניין.
