בפני בקשה שלישית לתיקון כתב התביעה.
מדובר בתביעה לפיצויים, בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, בגין שתי תאונות.
התאונה הראשונה, ארעה ביום 13.6.99.
התאונה השניה, ארעה ביום 3.12.00.
בישיבת יום 19.9.07, הודיעו ב"כ הצדדים כי הגיעו להסדר פשרה, בכל הנוגע לתאונה הראשונה וכי ההליכים ימשכו כנגד הנתבעות 1 ו- 2 בלבד (להלן: "הנתבעות"), בנוגע לתאונה השניה.
יצויין כי הבקשות הקודמות לתיקון התביעה עסקו בתאונה הראשונה וכעת, מבקש התובע לתקן את התביעה, בהתייחס לתאונה השניה.
הבקשה לתיקון התביעה מתמקדת בשניים;
האחד - תיקון תיאור נסיבות ארוע התאונה, כך שבסעיף 15 לכתב התביעה, יאמר כי התובע ועוד שלושה עובדים, דחפו את מתקן הבשר שפגע בתובע.
השני - הוספת טענות באשר להחמרה שחלה, על פי הנטען, במצבו הרפואי של התובע, לרבות צרוף חוות דעת של מומחה מטעם התובע, ד"ר לוטם, אשר העריך את נכותו של התובע, כתוצאה מהתאונה השניה, בשיעור של 25% לצמיתות.
הנתבעות התנגדו לבקשה ועמדו על חקירת התובע.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ושקלתי טענות הצדדים, ראיתי להיעתר לבקשה.
התובע, אדם פשוט, העיד אמנם בחקירתו הנגדית כי אינו מבין את מהות ההליכים ומה תוכן בקשתו, אך מאידך, אישר בעדותו את העובדות הנטענות בבקשה, דהיינו; כי בעת ארוע התאונה עבדו עמו שלושה עובדים נוספים (ולא אחד, כנטען בתביעה). כן העיד התובע כי לאחרונה, חלה החמרה, במצב הברך שנפגעה בתאונה וכי בגין ההחמרה האמורה, פנה לטיפול רפואי.
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי בית המשפט רשאי להתיר, בכל עת, תיקון כתבי טענות, על מנת שניתן יהא להכריע בכל השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.
הלכה היא כי בית המשפט ינהג ברוחב לב ובאופן ליברלי, בבקשה לתיקון התביעה, במיוחד כשזו מוגשת בשלב קדם המשפט, ויעתר לבקשה, כל עוד אין בכך כדי לפגוע בזכויותיו של הצד שכנגד, באופן שלא ניתן לפצותו, על דרך של פסיקת הוצאות, ראה לעניין זה, ספרו של י. זוסמן,
סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית), 338 וכן א. גורן,
סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהודה שביעית), 122-120.
אשר לתיקונים המבוקשים בענייננו, בעוד שנסיבות ארוע התאונה, היו בידיעת התובע, בעת הגשת כתב התביעה המקורי, הרי שעל פי הנטען ובהתאם לתעוד הרפואי שצורף לבקשה, ההחמרה הנטענת במצב הברך, חלה בחודשים האחרונים. לפיכך, סבורה אני כי בכדי לאפשר לתובע, להביא בפני בית המשפט את מלוא תביעתו, כך שניתן יהא לדון ולהכריע בשאלות השנויות במחלוקת, יש מקום להתיר את התיקון המבוקש, מה גם שעל הטרחה היתרה הנגרמת לנתבעות, ניתן לפצותן בהוצאות.
אשר לטענת הנתבעות כי בישיבת 28.2.07, הסכים ב"כ התובע, להצעת פשרה שהוצעה, הרי שאין בכך כדי להוות נימוק לדחיית הבקשה. מעבר לכך שעו"ד קליין טען כי ההסכמה להצעה, ניתנה ביחס לתאונה הראשונה בלבד, הרי משלא השתכלל, באותה ישיבה, הסכם פשרה כולל, שכן ב"כ הנתבעות, לא היה מצוייד בסמכויות וכל עוד לא נחתם הסכם, התובע אינו כבול בהסכמתו להצעה, גם אם ניתנה כזו, מה שמוכחש ע"י ב"כ התובע.
אשר על כן, אני מתירה את תיקון התביעה, כמבוקש, בכפוף לתשלום הוצאות הנתבעות, בסך של 3,000 ש"ח, בצרוף מע"מ.
כתב תביעה מתוקן, יוגש תוך 21 יום מהיום וימסר, במסירה אישית, לב"כ הנתבעות.
כתב הגנה מתוקן, יוגש תוך 30 יום ממועד המצאת כתב התביעה המתוקן.
