בפני בקשה לסילוק על הסף, של ההודעה לצד ג'.
רקע
עילת התביעה בתיק העיקרי, הינה תביעת התובעת כנגד הנתבע / המשיב דכאן, בגין אי תשלום פסק בורר.
לטענת התובעת, היא פרעה את החיובים על פי פסק בורר במקום הנתבע / המבקש, ומכאן התביעה לחייבו להשיב לה את הכספים ששילמה "עבורו ובמקומו" (ראו סעיף 21 לכתב התביעה).
הנתבע התגונן כנגד התביעה וטען, כי אין בתביעה זו ממש. לטענתו, אין הוא מכיר כלל את התובעת ואף היא אינה מכירה אותו. הערב המקורי לחשבון היה מר מאיר בן יצחק, אחיה של התובעת, אשר לטענת הנתבע, ללא ידיעתו, החליף את ערבותו עם אחותו, התובעת 1. ראו סעיף 8 לכתב ההגנה.
לטענת הנתבע, שולח ההודעה לצד ג' מי שניהל את החשבון, אשר נפתח על שם התובעת, ובמקביל חתם על המשכון בשמה וכמיופה כוחה של התובעת, הוא צד ג', מר בן יצחק.
אשר על כן, סבור הנתבע כי יש מקום להודעה לצד ג' כנגד מר יצחק דנן, ששכן הוא האחראי האמיתי לחיובים שנוצרו, אם נוצרו.
צד ג' מצדו, עתר למחיקת ההודעה לצד ג' על הסף במסגרת הבש"א שבכותרת.
הבקשה
המבקש גורס, כי מדובר בעזות מצח מצד המשיב, שולח ההודעה לצד ג'.
מצביע הוא על כך שמדובר בפסק בוררות, אשר קיבל תוקף של פסק דין ובית המשפט המחוזי וזה למעלה מ-4 שנים הוא מתחמק מלקיימו.
לטענתו בסעיף 3 לבקשה, תוך ביזוי ערכאת הבוררות אשר נתנה את פסק הדין, בבית המשפט המחוזי הנכבד, אשר אישר אותו.
מוסיף המבקש, כי לאחר שפסק הבוררות שקל את טענות המשיב, בין היתר כפי שהופיעו בכתב ההגנה וההודעה לצד ג' לטעמו, ודחה אותן, אין מקום לפתוח מחדש את הסכסוך במסגרת הודעה לצד ג'.
המבקש מוסיף וטוען, כי טענות המשיב כי כביכול התובעת והמבקש עשו יד אחת נגדו, כדי להוציא ממנו כספים שלא כדין, הן טענות שמקעקעות את בסיס פסק הבוררות, שהתובעת מבקשת לבצעו וככאלה, אינן ראויות כלל להישמע.
אשר על כן, עותר המבקש לסילוק ההודעה לצד ג' על הסף. הבקשה נתמכת בתצהיר והיא מבוססת על כתבי בית דין, על פסק הבוררות, כפי שצורף, כ
נספח ב' לכתב התביעה, ועל פסקי הדין שאישרו את פסק הבוררות, כפי שצורפו כ
נספחים ג' לכתב התביעה.
עמדת המשיב
המשיב סבר, כי אין מקום לסלק את ההודעה לצד ג' על הסף.
הוא חזר על טענותיו בכתב ההגנה ובהודעה לצד ג', לפיהם המבקש הוא החייב מאחורי כל חשבון הבנק וההליכים המשפטיים הקודמים. רק ברבות הימים, כטענת המשיב בסעיף 4 לתגובתו, התברר לו כי המבקש ניצל את תום לבו ואת כוונותיו הטובות, תוך שהוא מבצע שינויים מהותיים בחשבון, אף מבלי לידע כלל את המשיב.
המשיב חוזר ומדגיש, כי עילות ההודעה לצד ג' הינן, היות והתחייב באופן אישי לפתרון כל בעיה בחשבון, נשוא פסק הבוררות, והן מעצם פעילותו כמיופה כוח באותו חשבון (ראו סעיף 7 לתגובה).
המשיב סבור, כי יש לבחון את הפרת המבקש את ההתחייבויות כלפיו וכן את היותו בעל חשבון בפועל על דרך של בירור ההודעה לצד ג' לגופה.
לטענתו, המשיבה, הזוכה על פי פסק הבוררות שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי הנכבד, כלל לא היתה צד אמיתי, למעשה, אלא היוותה "איש קש" פיקטיבי.
עוד הוא מאזכר את ההנחה המשפטית הידועה, כי סילוק על הסף הוא צעד נדיר ולעולם יועדף בירור ההליך המשפטי על פני נעילת שערי בית המשפט לפני בעל דין. ראו סעיף 14 לתגובה.