החלטה בעניין בקשה להצהיר כי זוג מוסלמים לא נשואים הינם הורי הקטין וכפועל יוצא לחייב את משרד הפנים לרשום אותו כבנם בספריו

העתירה לה נזקק ביה"מ בתובענה נשוא החלטה זו הינה להצהיר כי התובעים 1 ו2- הינם
הוריו הביולוגיים של תובע 3 )להלן: הקטין(, וכפועל יוצא לחייב את הנתבע לרשום אותו
כבנם בספריו.

התובעים, הינם מוסלמים בדתם והקטין נולד, כנטען, מיחסי אישות שקיימו ביניהם מחוץ
למסגרת הנישואין.

הנתבע מצידו הגיש בקשה "לסגירת התיק" מן הטעם שלביה"ד השרעי סמכות יחודית לדון
בעניני המעמד האישי של מוסלמים - ובכללם תביעה בענין אבהות.

שני הצדדים סומכים טעוניהם על ע"א 3077/90, פלונית נ' פלוני )פ"ד מ"ט )578 )2(, שם
מדובר היה בתובענה לענין אבהות של נתבע על קטין שנולד מחוץ למסגרת הנשואין ולחיובו
במזונותיו. התובענה הוגשה לראשונה לביה"ד השרעי שדחה אותה )בשתי ערכאותיו( עקב כך
כי לפי הדין המוסלמי ילד מתייחס לאביו רק אם הוא נולד מיחסי אישות במסגרת
הנישואין.

בנסיבות אלו הוגשה התובענה לביה"מ המחוזי, שדחה אותה מחוסר סמכות )היות שהסמכות
הייחודית, כאמור, נתונה לביה"ד השרעי(. בערעור התייחס ביה"מ )מפי כב' השופט מ.
חשין( להלכה שנקבעה בבד"מ 1/62 אבו אנג'לה נ' פקיד הרשום )פ"ד י"ז 2751( לפיה
הסמכות לדון בקביעת אבהות של מוסלמים הינה בסמכותו הייחודית של בית הדין השרעי, שכן
סע' 52 לדבר המלך במועצה המעניק לבתי הדין השרעים סמכות שיפוט ייחודית בעניני המעמד
האישי של מוסלמים מפנה לחוק הפרוצדורה של בתי הדין המוסלמיים הדתיים שלפיו עניני