החלטה בעניין ביטול כתב אישום בשל "הגנה מן הצדק" לפיו נהגו לתקן לקולא כתבי אישום דומים

האם יש לבטל כתב אישום בשל טיעון שבבסיסו טענת "הגנה מן הצדק", ולפיו המאשימה נהגה לתקן לקולא כתבי אישום דומים במועדים מסוימים, וכעת, בחלוף המועדים הללו, איננה מתקנת עוד את כתבי האישום? זו השאלה עליה עליי להשיב במסגרת החלטה זו.

לשם הבהרת הסוגיה, יצוין כי המדובר בדוחות תעבורה, בבסיסם עבירות של נהיגה במהירות מעל למהירות המרבית המותרת, ואשר ניתנו לנוכח צילום במצלמות מסוג א3.

עוד יצוין, כי ברחבי הארץ פזורות מצלמות מאותו סוג, וכי לנוכח הליך שהתנהל בבית המשפט לתעבורה בעכו בעניין אותן מצלמות, פל"א 4745-08-13 מדינת ישראל נ' בדראן (להלן: "עניין בדראן), ולנוכח סוגיות שנבחנו במסגרת הכרעת הדין שניתנה שם, החליטה המאשימה כי יבוצעו תיקונים לקולא של כתבי האישום הניתנים מכוחן של אותן מצלמות, וזאת למשך פרק זמן מסוים.

אין חולק, כי העבירה המיוחסת לנאשמת בכתב האישום בתיק דנן, אינה מצויה בתוך המועדים בהם נקטה המאשימה במדיניות מקלה.

האם חלוף אותו מועד, והפסקת המדיניות המקלה שננקטה, מהווה החלטה שרירותית של המאשימה, העולה כדי אפליית הנאשמים אשר העבירות המיוחסות להם אינן בתוך אותם הזמנים?

לשם מתן תשובה והמחשת הסוגייה, אפתח בדוגמא:

נניח קיומו של מצב, בו היו במעבדה, האמונה על שקילתו של סם, מאזניים פגומים, כך שנקודת המוצא שבהם "הוסיפה" דלתא קבועה לכל חומר שנשקל באמצעותם. עוד נניח, כי המאזניים הללו שימשו לשקילתם של כל הסמים מאותו סוג ברחבי הארץ. בנוסף, כי מי שהיה אמור להיות נוכח בניסויים לבדיקת אמינותם לא נכח בהם, וקיבל את תוצאותיהם כמוצר מוגמר, כעת נוסיף נתון- הוחל לעשות שימוש במאזניים הללו ביום X והתקלה נתגלתה בעקבות ניהולו של תיק בעניין זה. התקלה תוקנה, לטענת המאשימה, ביום Y, והמאשימה גיבשה מאז את כל המסמכים הרלוונטיים לעניין מידת דיוקם של המאזניים, כמו גם ערכה ניסויים באופן בלתי אמצעי. לפיכך- הוחלט ע"י המאשימה כי כל התיקים בהם נעשה שימוש במאזניים מיום X  ועד יום Y יתוקנו, כך שהעבירה תשונה לעבירה קלה ויוסכם על עונש קל משמעותית.

ברי כי כל התיקים שבין המועדים שנקבעו ייהנו מן ההקלה, ואולם- מה יהא גורלם של התיקים אשר אינם נמנים על אותם מועדים? האם יהיה על בתי המשפט "לכפות" המשכה של אותה מדיניות מקלה? ואם כן- עד מתי? ומה יהיה באם תועלה טענה, לפיה המאזניים עדיין אינן תקינות, וכי המצג אותו מציגה המאשימה לעניין תקינותם אינו נכון?

ומן הדוגמא אל המציאות-

המבקשת, באמצעות באת כוחה, העלתה טענה מקדמית של "הגנה מן הצדק" בהתאם לסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ"), במסגרתה מבקשת להורות על ביטולו של כתב האישום. לחילופין, טענה המבקשת כי אם לא תתקבל טענתה המקדמית, יש להורות על תיקונו של כתב האישום לפי סעיף 150 לחסד"פ לעבירת "מהירות בלתי סבירה".