החלטה בבקשת רשות ערעור שעניינה פסילת מומחה לקבלת חוות דעת ליכולתה של מנוחה לחתימה על ירושה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת נלי רוסמן גליס, בת"ע 3612-09-18) אשר דחתה את בקשת המבקש לפסילת מומחה שמונה מטעם בית המשפט .

העובדות הצריכות לעניין

גב' מ.פ. ז"ל (להלן: "המנוחה") ערכה צוואה ביום 25.8.05. זו הוגשה לקיום ע"י המבקש, אחיה, והמשיב,  בנה, מתנגד לה.

ביום 20.5.19 מינה בית המשפט קמא מומחה מטעם בית המשפט למתן חוות דעת בשאלה אם המנוחה ידעה להבחין בטיבה של צוואה והייתה בעלת יכולת לחתום על מסמכים משפטיים ביום 25.8.05.

עם המינוי הורה המומחה לצדדים להגיש אליו כל תיעוד רפואי המוסכם עליהם. בהיעדר הסכמה בין הצדדים העביר כל צד בנפרד חומרים רפואיים למומחה, כאשר בית המשפט קמא נדרש למתן מספר החלטות בעניין.  ביום 30.5.19 אף ניתנה החלטת בית המשפט קמא האוסרת על המשיב ועל מי מהצדדים להעביר מסמך מסוים לידי המומחה, אותו ביקש המשיב להעביר לידיו, משום החשש כי מדובר במסמך מזויף. כן הורה בית המשפט קמא באותה החלטה למומחה, ככל שהמסמך המדובר כבר הוצג לו, לכתוב את חוות דעתו בהתעלם ממסמך זה.

ביום 16.8.19 הגיש המומחה לתיק בית המשפט קמא ולצדדים את חוות דעתו. בפתח חוות הדעת מציין המומחה את המסמכים שעמדו לרשותו ובהם עיין לצורך חיבור חוות הדעת: רשומות מתיקה הרפואי של המנוחה בקופ"ח מהשנים 2004-2006 וכן סיכומי אשפוז של המנוחה במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים אברבנאל מהימים 2.3.88, 9.6.05 ו-11.6.14.

ביום 14.11.19 הורה בית המשפט קמא למומחה להעביר למבקש את כל החומר עליו התבסס בחוות הדעת. ביום 28.11.19 השיב המומחה כי עם סיום כתיבת חוות הדעת גרס/מחק את כל החומר הרפואי וכי "את התיעוד הרפואי עליו הסתמכתי ציינתי בחוות הדעת, את המקור ניתן לקבל בקופת החולים/בית החולים".

המומחה לא השיב לשאלות הבהרה בקשר לחוות דעתו שנשלחו ע"י המבקש.

בנסיבות אלו פנה המבקש לפני בית המשפט קמא בבקשה לפסילת המומחה. המבקש טען כי קיימים נימוקים כבדי משקל וחמורים המצדיקים פסילת חוות דעת המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו: גריסת חומר הגלם; אי מענה לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו ( כשלטענת המבקש מדובר בפועל יוצא מגריסת חומר הגלם שכן המומחה אינו יכול להשיב על השאלות משהחומר כבר אינו בידיו); מחווה"ד עולה כי לא עיין בכל החומר שהועבר אליו ע"י הצדדים; חוות הדעת ערוכה באופן פגום והקביעות אינן מנומקות כדבעי ; בחוות הדעת קיימות קביעות עובדתיות המסורות לקביעת בית המשפט.