החלטה בבקשת רשות ערעור של אישה שעניינה מחיקת בקשה של מי שניהלה קשר עם בעלה במסגרת סכסוך מזונות משולש

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת קרן גיל, בע"ר 19677-09-19), מיום 11.3.20, אשר דחתה את בקשת המבקשת למחיקת הערעור אותו הגישה המשיבה 2 לביהמ"ש קמא מחמת חוסר סמכות עניינית.

העובדות הצריכות לעניין

המבקשת והמשיב 1  (להלן: "המשיב") בני זוג נשואים, הורים לשלושה ילדים.

במהלך נישואיו של המשיב למבקשת ניהל המשיב במשך מספר שנים קשר זוגי עם המשיבה 2 (להלן: "המשיבה") שכתוצאה ממנו נולד בנם, קטין בן כ-6 שנים כיום.

בחודש מרץ 2016 הגישה המשיבה לבית המשפט קמא תביעת מזונות אשה וקטין, תביעה רכושית ותביעה בעניין הסדרי שהות עם בנם הקטין. לאחר שנפסקו מזונות זמניים לקטין והתיקים נקבעו לשמיעת ראיות פנו המשיב והמשיבה מיוזמתם להליך גישור ועתרו לפני ביהמ"ש קמא לאישור הסכם לסיום המחלוקות ביניהם. ביום 14.7.2016 נתן ביהמ"ש קמא להסכם תוקף של פס"ד.

לאחר חתימת ההסכם המשיכו המשיבים לנהל קשר זוגי אך נפרדו לאחר מספר חודשים. לאחר הפרידה עתרה המשיבה לבית המשפט קמא בתביעה לאכיפת ההסכם ואלו המשיב עתר בתביעה לביטולו. בפס"ד שניתן ביום 18.9.17 ע"י ביהמ"ש קמא התקבלה בחלקה תביעת המשיבה לאכיפת ההסכם ונדחתה תביעת המשיב לביטול ההסכם. במסגרת אותו פס"ד חוייב המשיב בשורה של חיובים כספיים.

ביום 1.11.2017 פתחה המשיבה בתיק הוצל"פ נגד המשיב לצורך אכיפת פסה"ד . נכון לעת שבו נפתח ההליך המתנהל בביהמ"ש קמא יתרת חובו של המשיב למשיבה בגין החיובים נושא פסה"ד עמדו על למעלה מ-1 מיליון ₪.

ביום 16.12.18 עתרה המשיבה במסגרת הליכי ההוצל"פ נגד המשיב בבקשה למינוי בא כוחה ככונס נכסים על נכסי מקרקעין מסחריים הרשומים על שמו של המשיב.

ביום 17.1.2018 הגישה המבקשת (היא כאמור אשתו של המשיב), צד ג' בהליכי ההוצל"פ, תגובה לבקשת הכינוס ובמסגרתה התנגדות למתן צו הכינוס בטענה כי היא בעלת זכויות קנייניות במקרקעין מכוח הסכם ממון שבינה לבין המשיב, החייב בהליך.

ביום 24.7.2019 ניתנה החלטת רשמת ההוצאה לפועל הדוחה את בקשת המשיבה  למינוי כונס נכסים.