החלטה בבקשת רשות ערעור על ההחלטה לצירוף כל יורשי המנוחה כמשיבים

 בעניין: עיזבון המנוחה ב' ר' ז"ל

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (ס. הנשיא השופטת ש. איזנברג) מיום 19/2/19 בת"ע 11507-06-18 במסגרתה הורה על צירוף כל יורשי המנוחה ר' ב' ז"ל (להלן: "המנוחה") כמשיבים במסגרת אותו הליך, ולאחר שקבע כי עתירת המבקשים הינה לשנות את הוראות צוואתה של המנוחה, ועל כן נדרשת עמדתם של היורשים הנוספים.

נתבקשה תשובת המשיב אשר הוגשה בהמשך, והוא מתנגד לבקשה וחוזר על עיקר הטענות שהעלה בעבר לפני בית משפט קמא, משצידד כבר שם בצירוף שאר היורשים.

2. לאחר שעיינתי במלוא החומר שהונח לפני ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים בכתב ובעל פה, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות. את טעמי אפרט בקצרה, אך תחילה לעובדות הצריכות לענייננו.

            במסגרת צוואתה מיום 28/2/11 אשר ביחס אליה ניתן בעבר צו לקיומה, צוותה המנוחה לבנה המבקש מס' 1 שתי דירות, לבנה – המבקש מס' 2, צוותה שתי דירות אחרות ואילו לבתה י' דירה חמישית אחרת וזכויות נוספות.

באותו סעיף בו הנחילה את אותן זכויות בדירות לילדיה, ציינה: "הנני מצווה כי כל אחד מילדי יהא רשאי לגור ו/או להשכיר את הדירות שקיבל בירושה ממני כל עת חייהם".

בהמשך, ובסעיף העוקב מס' 3 לצוואה, ציינה דברים אלה: "הנני מצווה על בעלי וילדי שלא למכור את זכויותי בכל אחת מהדירות שהנני מורישה להם" ואילו בסעיף 4 : "הנני מצווה כי ילדי יעבירו את הזכויות בכל דירה שקבלו על פי צוואתי זו, אחרי פטירתם, לילדיהם בלבד, כל אחד לילדיו שלו".

3. יוער כי בעלה של המנוחה נפטר לפניה, ואף הוא ערך בחייו צוואה זהה לצוואת המנוחה והכוללת אותן הוראות כאשר בשתי הצוואות צוין כי במידה ובן זוגו של אותו מוריש ילך לעולמו לפניו, כי אז זוכים בעיזבון ילדיהם של הצדדים בהתאם לאותן הוראות מנחילות, ולאחריהם זוכים ילדיהם.

4. המבקשים שהיו מעוניינים למכור את הדירות שנתקבלו בירושה מאמן המנוחה, הגישו תובענה לפני בית משפט קמא למתן פסק דין הצהרתי לפיו רשאים הם למכור את הדירות לצד ג'. לטענתם, המגבלה שבסעיפים 3 ו-4 לצוואות המנוחים לא חלה עליהם והם זכאים למכור את הדירות, במיוחד כאשר ילדיהם מסכימים לכך כעולה מתצהירי הסכמה אותם צירפו לתובענה.

לטענת המבקשים, הוראות בצוואה המגבילות את היורש הראשון לעשות בירושה עסקאות הן הוראות בעלות נפקות אישית (in personam) ואינן בעלות נפקות כלפי כולי עלמא (in rem), כאשר שאלה זו לא הוכרעה בפסיקה. יחד עם זאת, הרי שהצורך להכריע בשאלה זו מתעורר אך בנסיבות שהיורש השני מביע התנגדות לכך שהיורש הראשון יעשה בירושה כבתוך שלו, עניין שאינו מתקיים במקרה שלנו נוכח הסכמת ילדיהם לפעולת המכר.